נוכחים: תמי מצלאוי, אפרת, אופיר גל-עזר, אסתר קרמר, שמואל ירושלמי
אסתר הציגה:
הצעת שיפור השיקום והרשויות על ידי עמותת 121 (120 ח"כ + 1)
ההצעה דברה על 3 רמות שיעזרו לכל מתמודד:
– מנהל מקרה – שיהיה בקשר עם המתמודד מההשתחררות מהאשפוז; וידאג להגיש את המתמודד לסל שיקום.
מנהל המקרה יצטרך תואר אקדמי מתאים והכשרה של 1-1.5 שנים בשיקום.
– רכז שירות שיהיה תחת מנהל המקרה ויהיה אחראי על הקשר של המתמודד עם נותני שירותים.
– מדריך.
שמואל ירושלמי הביע 3 הסתייגויות:
- לא לדרוש ממנהל המקרה שיהיה בעל תואר מתאים.
- לדאוג למקומות עבודה למתמודדים בשוק החופשי שיעבדו לצד אנשים רגילים.
- להוסיף מועדונים ופעילות עם כלל החברה. פחות מועדונים שמיועדים רק למתמודדים.
תמי הסכימה עם שמואל לגבי נקודה 1.
אסתר ציינה שמנהל המקרה לא יהיה אותו מתאם טיפול כמו לטיפולי שיניים ופנאי.
ולגבי הנקודה השלישית של שמואל ציינה את חלונות שהיא תוכנית פנאי משלבת.
אפרת אמרה שטוב שיהיה מי שילווה את המתמודד מהשחרור מבית החולים. שהמתמודד לא יהיה זרוק ללא טיפול.
שמואל ירושלמי חושב גם כן שזה טוב; וצריך גם לפשט את התהליך של קבלת סל שיקום.
אופיר אמר שמנהל מקרה לא יוסיף הרבה על מתאם טיפול, עו"ס.
יכול להיות גם שהמתמודד לא יסתדר עם מנהל המקרה שלו; ואז הבעיה חריפה, כי הוא מרכז את הכל.
שבמעקב אחרי תוכנית השיקום תהיה כפילות: גם מנהל המקרה וגם וועדת סל שיקום.
הוועדה יכולה להאט תהליכי שיקום.
ישנו פיצול תפקידים בין מנהל המקרה ורכז השירות.
מוסיף רמת תיווך.
אופיר אמר גם שעדיף שהמשפחה לא תוכל בכל מקרה לפנות למנהל המקרה, לשמור על הפרטיות והסודיות של המתמודד.
כולם שבחו את האפשרות למדריכים להתקדם מקצועית לרכזי שיקום ומנהלי מקרה.
אסתר: יש בעיה אם מנהל המקרה יוצא למילואים, או עוזב את העבודה, הכל נפסק.
היום כאשר יש מתאם טיפול לדיור, ואחר לתעסוקה נשאר בד"כ מישהו לעזור.
אסתר דברה על התחלופה הגבוהה של עו"ס ומדריכים בשיקום.
הטובים עוברים לשוק החופשי וללימודי תואר שני. בתואר שני לומדים לטפל.
המדריך מקבל הדרכה 1-1.5 שעה בשבוע ממדריך בצוות. המדריך שנותן את ההדרכה, לא מתחלף.
לפעמים ההדרכה לא מתאימה למודרך.
מדריכים סטודנטים עוזבים.
כל שנה יוצאים לשוק כ 1,000 עו"ס חדשים.
יש הרבה ביקוש. הוותק נצבר. מקבלים עוד ניסיון.
דור ה Z מחליף הרבה עבודות.
צריך שתהיה תוכנית מגירה לנושא של עזיבת אנשי צוות.