משתתפים: אופיר גל עזר, שמואל ירושלמי, אפרת רייטר, תמי כרמל מצלאוי, אסתר קרמר, אילנה סולומון
סל תרופות – תרופה חדשה לסכיזופרניה – האם לשתף פעולה ולדחוף לסל התרופות? שלחתי רקע במייל לעיון החברים.
הנגשת זכויות באפליקציה לבתי חולים – פנינו לח"כ מיל וולדיגר יו"ר ועדת הרווחה והעבודה שהבטיחה לפעול בעניין אחרי 7 בספטמבר וכשפגרת הקיץ תסתיים.
הימנעות מטיפול – דרכי פיתרון? נערכו שולחנות עגולים 11.8 – עובדים על דף מדיניות וכנס גדול בנושא 24.12 בת"א.
שמואל ירושלמי : מחסור בטיפולים אלטרנטיביים כגון EFT, EMDR – טיפולים שאנשים רוצים במקום תרופות קיימות עם תופעות לוואי. יש המון שיטות טיפול אלטרנטיביות טובות אבל לא נותנים אותם. מתמודדים היו שמחים לקבל טיפולים אלטרנטיביים.
אפרת מסכימה אבל לא יודעת איך להנגיש טיפולים אלטרנטיביים. להציע לקופת חולים טיפול ICT
אילנה – בנה נמנע מטיפול, לא רצה להיכנס לעולם התרופות, עכשיו מטופל בתרופות.
אסתר – הימנעות מטיפול על ידי נותני הטיפול – חצי שנה לחכות, בסיכון לאשפוז בכפייה – לחכות מלא זמן לשיקום – לא טיפול איכותי . לא הוגן לקרוא לזה הימנעות, רוב האנשים לא מסתדרים עם הפסיכיאטרים שלהם ואין זמינות לטיפולים – טיפול לא איכותי ולא מכבד. חוסר בטיפולים מכבדים. מרפאות נראות לא טוב, הטיפול גרוע ולכן נמנעים מטיפול. לפעמים צריך תרופות אבל הברירת מחדל להעמיס בתרופות.הבן אדם לא רוצה שיהיה לו רע. טיפול מלחיץ וגרוע – לא רוצים. "הימנעות מלטפל"/ איכות מתן הטיפול – הבעיה במטפלים לא במקבלי השירות.
אילנה – יש לעודד טיפול מתוך שיח ודיאלוג – דיאלוג מטפל ומטופל
שמואל ירושלמי: צריך שבכל רחבי המדינה (אולי אפילו בכל שכונה) יוקמו מרפאות דיאלוגיות לפי
דוגמתה של מרפאה דיאלוגית במרכז לבריאות הנפש מזור בעכו
מתוך דברי הסיכום של תמי בשולחנות העולים (11.8) – מניסיוני הרב כמנהלת עמותה יכולה לומר שיש הרבה אנשים שמשוועים לטיפול ולא מקבלים אותו ויש מי שלא רוצה טיפול ומאשפזים בכוח
יש נתק בין השיקום לטיפול – אין רצף טיפולי (המון בירוקרטיה והמתנות לסל שיקום) וזה גורם להימנעות ובריחה מכל מה שמזכיר אשפוז/טיפול בבריאות הנפש במיוחד לגבי מתמודדים חדשים במערכת שעוד לא מעכלים את הסטטוס החדש שלהם.
אשפוז בד"כ חוויה מחרידה שרוצים להימנע ממנה
יכול להיות שנוח לקופות חולים המצב הזה של הימנעות מטיפול כי גם כך הביקוש לטיפולי בריאות נפש גובר מאוד על ההיצע, במידה שכל הנמנעים יבקשו טיפול זה יעמיס עוד על המערכת שעלולה לקרוס עוד יותר.
עמיתים מומחים – אנשים עם ידע מניסיון שעובדים במערכת – להם יש יכולת להיות גשר בין המטפלים והמשפחה למתמודדים ולהביא לפיתרון נושא ההימנעות וההתנגדות של המטופל מתוך הבאת הניסיון האישי שלהם והשראה להתמודדות בריאה.
כיווני פיתרון מנקודת מבט של תמי כמנהלת עמותת מתמודדים:
פיתוח תרופות עם פחות תופעות לוואי ויותר הסברה בתחום. שיפור רצף טיפולי וreaching out של קופות החולים ונותני שירותים, הגברת נוכחות עמיתים מומחים בשירותי הטיפול והשיקום.
אינפוטים על השיקום (מתוך שאלות שנשאלו בקבוצת חשיבה עם מ. הבריאות):
- 1.איך נראה תהליך הכניסה למערך השיקום ומה הם המכשולים המרכזיים בו? כמה הייתם מעורבים בתהליך גיבוש תוכנית השיקום וכמה הייתם רוצים להיות מעורבים? צריך עו"ס מיד שיסייע בהגשת טפסים – מיד ועדה אחרי 40% נכות. להנגיש בלי ועדות לקבל באופן אוטומטי. לדרוש הגדלת משאבים.
- מהו משך התהליך השיקומי הרצוי לתפיסתכם? להרבה זמן – גמיש
- מהי הצלחה והתקדמות בתהליך השיקום? איך אפשר למדוד התקדמות? גמיש יותר, לא להלחיץ בן אדם שמדווח שטוב לו – יש לו בשביל מה לקום בבוקר, תעסוקה, דיור, חברה, זוגיות, מידת השתלבות בחברה, להמשיך לתת סיוע עד שילוב מלא בקהילה. לתחזק אותו לא לכל החיים אלא לפי הצורך של האדם. לפי צורך. מידת התקדמות אינדווידואלית. לפי מה מטרות המשתקם.
- האם ומתי שירותי השיקום השונים צריכים להסתיים ומה חשוב ב"מנגנון חזרה" למערך השיקום?
לא צריך להסתיים אלא אם כן אדם מדווח שלא צריך. מערך שיקום תמיכה יום יומית לטווח רחוק. להוריד בהדרגה – פעם בשבועיים – בחודש עו"ס. להוריד מינונים לפי הצורך.
חשוב מאוד לעודד עצמאות, מסלול לאנשים בהילוך איטי, ולצעירים בהילוך מהיר (שיצאו לתעסוקה נתמכת או חופשית). ליוווי לדיור מוגן (יציאה מהוסטל – נכון) - האם קבלת שירותים מספקים שונים מעכבת את רציפות ואפקטיביות תהליך השיקום?
טוב שיש כמה ספקים יש אפשרות לגמישות ותחרות (אילנה) – יש אפשרות להחליף ספק אם לא מרוצה. אבל צריך גם לאפשר המשכיות בספק נבחר (שמואל). - האם מערך השיקום חסר שירותים שחיוניים להצלחת שיקום? צריך שירותים קהילתיים מקום להגיע אליו פיזית ואינטרנטית – קהילה של מתמודדים אופצינלי לקבל אותו – לא חובה (לא קלאבהאוס שמחייב נוכחות) מקום חברתי פתוח מ8-20. חסר שירותי פנאי וזוגיות. אין מספיק שירותים לצאת לעבודה – צריך יותר מתאמי תעסוקה. תמריצים להעסקת מתמודדים – הטבות מס וכו', שירותי נופשון לאנשים בדיור מוגן (אפליה מול דיירי הוסטלים שמקבלים) – 3 ימים בשנה נופש (אסתר). הסברה בתחום הפסיכיאטרי. להבין יותר מה יש לנו? בין אבחנה לייחוד? (אופיר)
אסתר: יש צורך יותר סנכרון בין שיקום לטיפול – עבודה עם קופת חולים לטובת אדם. למצוא לאדם פסיכיאטר לחוות דעת (שלא יהיה חובה כל חצי שנה). שיהיה פסיכיאטר בתמונה – אפשרות לפנות במקרה חירום.
סנכרון עם רווחה – עבודה ביחד – מתאם טיפול מסנכרן של הכול.