נוכחים: תמי מצלאוי, אפרת, עליזה פרידמן, אופיר גל עזר, שמואל קמחי, דור חכמון, צביאל רופא, עוזי צ'סטר, רובא, אריה רודיך, הדס נתן, אבי אורן

בהתחלה:

המשתתפים הציגו את עצמם.
הדס נתן יו"ר לשמ"ה אמרה שהיא מתאמת טיפול.
אריה רודיך הסביר על הפחתה אחראית שזה בזהירות ובהדרגה
ושבקבוצה מנסים בעיקר לעודד את המשתתפים ליצור עוגנים בריאים בחיים שלהם שיעזרו להם לחיות חיים טובים.
אבי סיפר שהיה ניסיון לסגור את ביה"ח אברבנל.

היה שיח לגבי ההודעה של מכבי שהרשומות הפסיכיאטריות יהיו פתוחות בפני הרופאים לעיון:

  • אבי אמר שזו הוראה של משרד הבריאות, שמכבי היא הראשונה ליישם.
  • שיש בעיה בתוכנה של קופות החולים לאפשר רק לרופא המשפחה לראות את התיק, אבל לא לרופאים מקצועיים.
    הוצע לדרוש מקופות החולים שישנו את התוכנה כך שזה יתאפשר.
  • אבי ציין שבהרבה פעמים האבחנה שהרופאים נותנים נועדה להצדיק את האשפוז בכפייה ולכן התיאור והאבחנה חריפים הרבה יותר מאשר היה המצב בפועל.
  • שאפשר לגשת למזכירות בקופה ולבטל את ההרשאה הזו.
    אבל אז גם רופא המשפחה לא יראה את התיק; שאולי נחוץ במצבים קיצוניים.
  • דברו על הבעייתיות שגם פקידה או מזכירה רפואית יכולה לראות את התיק הפסיכיאטרי, וזה מהווה פגיעה בצינעת הפרט.
  • דברו על הבעייתיות של הנטיה של רופאים מסויימים להתעלם מבעיות פיזיות בגלל הנושא הפסיכיאטרי.
    דבר שמביא להחמרה רצינית במצב פיזי מסוכן שצריך להתייחס אליו.
    אנשים הביאו דוגמאות. גם למקרה שהתעקשות הביאה לטיפול מציל חיים,
    וגם למקרה שהזנחת הנושא הפיזי הביאה לזה שכאשר התגלה כבר היה מאוחר מידי להציל את האדם.

אבי דיבר על הצורך לשנות נושאים מהותיים במערכת הבריאות הקיימת – מהאשפוז לקהילה:

  • שחשוב שעמותת לשמ"ה תהיה בוועד המנהל של פורום הקואליציה שלא ייתכן שאנוש שהיא ארגון כלכלי הנותן שירותים יהיה בוועד המנהל ולשמ"ה לא תהיה שם.
    שהנושאים נקבעים בוועד המנהל.
  • אבי דיבר גם נגד הכוונה להעביר בתי חולים פסיכיאטריים לידיים פרטיות או לבנות בתי חולים פסיכיאטרים פרטיים. (ידועה הדעה של אבי שצריך רק מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים וששאר הסיוע צריך להינתן בקהילה.)
  • אבי חוקר בדוקטורט שלו מודלים מאיטליה ומאנגליה ומנסה להביא אותם לארץ.
    באיטליה אין בתי חולים פסיכיאטריים. יש מחלקות בבתי חולים כלליים ושירותי שיקום מפותחים מאוד.
  • אבי אומר שהמודל האיטלקי מתאים לארץ שלנו.
    מודל אנגלי: בתי חולים קטנים ושלוחות קהילתיות חזקות ורחבות.
    שבוע אשפוז ואח"כ טיפול בקהילה.
  • אבי דיבר נגד המחאה של מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים על התקציב.
    שבישראל 65% מתקציב בריאות הנפש הולך לבתי החולים הפסיכיאטריים.
    שמתוך תוספת של 700 מיליון ₪ לתקציב בריאות הנפש, בתי החולים קבלו 650 מיליון.
    שפורום מנהלי בתי החולים חזק מאוד וקרוב לאוזנו של שר הבריאות.
    שחלק גדול מתוספת התקציב הלך לשיפוץ בתי החולים;
    ובמקום אחד נבנתה לשכת מנהל מפוארת ביותר עם מסעדה ועוד.
    אבי דיבר על הצורך שלא רק הוא כאדם פרטי ימחה כנגד זה אלא כל עמותת לשמ"ה.
  • דובר על זה שהבעיה של בתי החולים היא מחסור ברופאים פסיכיאטרים, שהוא חלק מבעיה ארצית של מחסור ברופאים.
  • אבי דיבר על זה שתקציב השיקום כבר לא מעודכן 9 שנים.
    יש שכר מינימום למדריך.
    שהשכר בשיקום מביש.
    (לעמותות אנוש וקידום יש קצת יותר אמצעים להציע שכר יותר סביר.)
    הדס נתן אישרה שרוב אנשי המקצוע עובדים מינימום זמן בשיקום כדי לקבל ניסיון
    ואז עוברים לרווחה לקבל שכר יותר גבוה.
  • אבי אמר שכל הבתים המאזנים פרט לסוטריה לא מקבלים מישהו במצב פסיכוטי.
    שרק בסוטריה יש גישה של להכיל את האדם במצב פסיכוטי.
    אמר שהבתים המאזנים נסגרים מחוסר תקציב.
    שכבר נסגרו 3 בתים מאזנים.
    וגם יעל מבית של תקווה בכרמיאל שוקלת לסגור את אחד הבתים.
  • נאמר שבגלל הכספים שווה לבתי החולים לאשפז כמה שיותר, כך גדלות ההכנסות שלהם.
    שממוצע ימי האשפוז בישראל גדול יותר מכל העולם המערבי.
    קופות החולים לא מורידות את ימי האשפוז ולא משקיעות במטפלים ובאלטרנטיבות;
    כי אדם שהולך לבית מאזן בד"כ לא יתאשפז.