נוכחים: תמי מצלאוי, אפרת, אריה, קרן רדליך, דור הכמון, אסתר קרמר, עליזה פרידמן, איזי, דליה רוזניק
הערה: ברשותכם, בשל קוצר הזמן אציג רק את המסקנות ולא את הדיון הפורה והמעניין שהיה
צוות החירום ייושם ב 3 שלבים אפשר ליישם לא לפי הסדר:
- מרכז תמיכה ארצי טלפוני לבעיות נפשיות,
במתכונת של המרכז לנפגעי תקיפה מינית של 24 * 7.
ננסה ללמוד מהניסיון של המרכז לנפגעי תקיפה מינית איך לתת הקשבה וסיוע אופטימליים.ניתן יהיה לפנות למרכז בווטסאפ או בשיחת טלפון, כולל שיחת וידיאו.
כדאי שנותני המענה במרכז זה יהיו עמיתים מומחים שהוכשרו במיוחד לשם כך.מקבל הפניה יצטרך להחליט על רמת הסיכון;
ובהתאם לרמת הסיכון לשלוח צוותי עזרה מתאימים אם יש צורך לכתובת של הפונה.מרכז התמיכה ייתן גם מענה טלפוני לאנשים במצב משברי, שאיננו חירום.
- הכשרות למשטרה, למד"א ולחדרי מיון, על יחס מתאים למתמודדי נפש במצב משברי.חשוב שתהיה הכשרה ב- De-Escalation
וכן לדעת שככל שהיחס יהיה יותר אדיב ומבין ומזדהה כך הסכנה לאלימות מצד המתמודד קטנה. - בניית צוותי חירום רב מקצועיים:
עדיף פסיכיאטר, אחות ועמית
לבוא לבתים אם יש צורך ולתת סיוע מוגבר במצבי משבר.אם יש סכנה לאלימות לצוות יצורף שוטר לא במדים שיפעל רק אם יש סכנה גדולה לאלימות פיזית.הצוותים ינסו להרגיע ולהשקיט.
אם יש אפשרות להעביר הטיפול אחר כך לצוות של דיאלוג פתוח,
ואם יש צורך להעביר את האדם לבית מאזן.
אם אפשר שהאדם, אחרי צוות החירום וצוות הדיאלוג הפתוח, יעבור למסגרות שיקומיות וטיפוליות בקהילה ללא צורך באשפוז או בבית מאזן – זה יחסוך הרבה.
העדר מסגרות שהות וטיפול מיידי בקהילה
דובר הרבה בפגישה על חוסר הזמינות של מטפלים, אנשי מקצוע, ומסגרות שמתמודדי נפש יכולים לשהות בהם בקהילה; דבר שמאוד מכביד ומוסיף דרישה רבה לאשפוזים יקרים.
יש לפעול כמה שיותר בדחיפות שטיפולים בקהילה ומסגרות שהות יהיו זמינים למתמודדי נפש; במיוחד לכאלה שהם במצבי משבר או שיצאו מאשפוז.