דיונים על מפעלים מוגנים ומצלמות בבתי חולים ובהוסטלים
נוכחים: רחל סעדיה, תמי מצלאוי, אופיר גל עזר, אפרת, עליזה פרידמן, אסתר קרמר, שמואל קמחי, שמעון רקובסקי, דרור, ורד שובי, דליה רוזינק, הדס נתן
המפעל המוגן:
רחל סעדיה הסבירה על המצב היום במפעל המוגן:
רחל הסבירה שכל המפעלים לטובת מתמודדי נפש נחשבים היום מפעל מוגן.
אפילו צרכנים נותני שירות. אפילו הדוכנים של 'שכולו טוב'.
במפעל מוגן השכר הוא 3-8 ₪ לשעה. העבודה שם נחשבת כשיקום ולא כעבודה.
השכר נחשב כדמי שיקום דמ"ש ולא כשכר עבודה.
האדם שם לא נחשב כעובד. זה כוח עבודה זול. עבדות מודרנית.
המטרה היתה להרגיל האנשים לסדר יום; שיתלבשו יפה וכד'.
הבעיה ששכר כזה אינו מאפשר קיום בכבוד ולהתלבש יפה.
שכר כזה פוגע בהערכה העצמית, מדרדר, מנציח סטיגמה.
רחל ראתה הרבה אנשים במפעלים מוגנים שלבושים בסמרטוטים.
אין יחסי עובד-מעביד. אין טופס 101. אין זכויות סוציאליות. אין הפרשה לפנסיה.
רחל התנסתה בעצמה בתאונת עבודה שם היא היתה צריכה לשלם על האמבולנס
ולטפל בכל הבירוקרטיה הקשורה בתאונה; במקום שהמעביד ישלם ויטפל בנושאים הניהוליים.
(יש פסיקה תקדימית שכן דורשת יחסי עובד מעביד; אבל לא הורחבה לכלל.)
מהמפעל המוגן אדם אמור לעבור לתעסוקה נתמכת.
התעסוקה הנתמכת הרבה פעמים קשה פיזית ונפשית;
וגם צריך למצוא עבודה בשוק החופשי הלא נתמך תוך 3 חודשים.
לכן הרבה אנשים חוזרים למפעל המוגן ומבלים שם שנים.
רחל סעדיה הסבירה על המטרה שבמפעל מוגן והתקיים דיון במה מעכב מטרה זו:
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, נועד להוציא אנשים מבתי החולים ושכל אחד יועסק בקהילה לפי היכולות שלו.
רחל: החוק עזר לתעסוקה ולהוציא מאושפזים מבתי החולים; אבל יש להמשיך ולקדם אותו.
הבעיה שמשלמים למפעלים המוגנים לפי ראש – לפי כמה אנשים מועסקים אצלם;
ויוצרים מוטיביציה אצל המעסיקים להעסיק כמה שיותר מתמודדים במפעל המוגן;
דבר שמביא הרבה פעמים לרפות את ידיהם של משתקמים מוכשרים ולהגיד להם שלא יסתדרו בשוק החופשי
על מנת שיישארו במפעל המוגן;
בניגוד גמור למטרה של מפעל זה.
יש לשנות את צורת התשלום פר ראש כך שתעודד להוציא משתקמים מהמפעל המוגן לתעסוקה מתאימה בשוק החופשי.
ההצעה של רחל סעדיה לגבי מפעל מוגן:
שיהיה מקום זמני לאבחון וחיזוק החוזקות של האדם; לשהות של 3 – 12 חודש.
שכר מוגן שהוא עד 18 ₪ לשעה; אבל לא דמי שיקום מחפירים.
יהיו יחסי עובד-מעביד.
שאנשים עם יכולת נמוכה יועברו לתעשייה ושם יעשו עבודות של פס ייצור בשכר מוגן של 15 ₪ לשעה.
אנשים עם יכולת גבוהה יותר יעברו הכשרות כולל הכשרות אקדמאיות שיוכלו לתפוס מקום ראוי בתעסוקה הרגילה.
דיון לגבי פניה לבג"ץ בקשר לתנאים העכשוויים במפעל מוגן:
רחל בעד פניה לבג"ץ בגלל פגיעה בזכויות המשתקמים.
אופיר התנגד. אמר שאם יחייבו יחסי עובד-מעביד ושכר מוגן המעסיקים לא יחזיקו את המפעלים המוגנים;
ושזה יפגע באנשים שהמפעל המוגן מספק להם מסגרת ותוכן בחייהם.
דיון לגבי השכלה נתמכת:
רחל אמרה שהשכלה נתמכת מאוד מסורבלת ויש לשפר אותה.
הדס ציינה שמאוד נעזרה בהשכלה נתמכת; ומרגע שאשרו לה היה מצוין.
דיון לגבי תעסוקה למתמודדים בשוק החופשי:
רחל אמרה שמעסיקים לא אוהבים להעסיק מתמודדים כי מפחדים מאובדן כושר העבודה בזמני משבר.
הדס ציינה שבזמנים הטובים מתמודדי נפש מאוד מסורים לעבודה;
ולכן בסה"כ עובדים אותו מספר ימים כמו עובדים רגילים.
הדס ספרה שהיא חשופה, כולם יודעים על ההתמודדות שלה; וכבר בראיון המעסיקה אישרה את העסקתה.
שמעון ציין שמעסיקים מעריכים מאוד את הידע מניסיון שיש לו כצרכן נותן שירות.
תוספת של רחל בעקבות הפגישה:
הצוות לרוב לא מקבל הכשרה מתאימה בתחום השיקום. הם לא מכירים כלל את חוק השיקום ואת מטרתו.
רובם נשארים לעבוד לזמן קצר יחסית ועוזבים, מה שפוגע ברצף הטיפולי והשיקומי במפעל עצמו.
כיום חלק מעובדי השיקום מאוגדים ויש מקומות שקיים פחד מהתאגדות מקצועית בשל איומי היזמים.
ביום שישי ה- 2.12.2022 התקיימה הפגנה בתל אביב של צוותים שיקומיים.
על מנת שהתהליך השיקומי יעבוד היטב עובדי השיקום זקוקים להכשרה מתאימה. לא פעם חלקם נעזרו בי במהלך עבודתי במקומות שונים. כולל כעת בסיפור חוזר!
לעובדי השיקום אין רקע מתאים בבריאות הנפש ואין להם היכרות עם ההפרעות הנפשיות השונות ומה ניתן לעשות בעת משבר.
יידוע מתמודדים ובני משפחות לגבי הזכויות שלהם;
וצילום של מקומות בבתי החולים ובהוסטלים
דיונים ועובדות כלליות לגבי זכויות
תמי ואופיר נפגשו עם עו"ד דניאל רז ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים למתמודדי נפש;
איתו הדיון נסב בעיקר סביב נושא הצילומים;
וכן עם משפחות בריאות הנפש.
סטפן ממשפחות בריאות הנפש אמר שחשוב שהאחריות ליידוע לגבי הזכויות תהיה על משרד הבריאות
במיוחד שהזכויות והחובות משתנים.
אופיר ציין גם שיש דברים שמוגדרים תחת שיקול דעת רפואי;
למשל אישור חופשה למתמודד בבית חולים.
שחשוב ליידע מה עומד מאחרי שיקול הדעת הזה.
תמי המליצה לפנות בנדון לריבי צוק יו"ר עוצמה וכן לוועדה של משרד הבריאות ( שמבררת את הסוגיה "איתנות מול איתנים" ) לגבי זכויות וחובות.
רחל סעדיה אמרה שדרך האתר ובאופן אישי היא תשמח ליידע מתמודדים ובני משפחה במפגש הראשון עם מערכת בריאות הנפש; מפגש שבד"כ קשה, מביך וטראומאטי.
דיון לגבי צילומים:
לאחר דיון אם להעדיף את פרטיות האדם או את ההגנה על האדם סוכם שעמותת לשמ"ה תמליץ ש:
יהיו מצלמות במקומות הציבוריים לא כולל שירותים ומקלחות
יהיו מצלמות עם כונן של 24*7 שיהיה חיצוני לבית החולים בחדרי הבידוד והקשירה למנוע עבירות על החוק;
למשל כמו לא לאפשר לאדם להגיע לשירותים.
רחל ציינה שזו אחת החוויות המשפילות והטראומטיות ביותר בחיי מתמודדים.
לא יהיו מצלמות בחדרים הפרטיים.
רק גורם מוסמך יוכל לעיין בצילומים בגלל נושא של צנעת הפרט; אבל מתמודד שמרגיש שנעשה לו עוול יוכל לבקש שישמרו צילומים מתאריך, זמן ומקום מסויימים; ואותם צילומים יוכלו לשמש כראייה בבית משפט.
מקווים שזה יביא לשיפור והרתעה.