נוכחים: תמי מצלאוי, אופיר גל עזר, אפרת, עליזה פרידמן, אסתר קרמר, שמואל קמחי, דליה רוזנק, הדס נתן, רובא, חמוטל ינאי
החוק למען צוותי משבר למען מתמודדים:
כ 8,000 חתמו על העצומה עבור צוותי משבר. לפי הסטטיסטיקות זה אומר שכ 20,000 עיינו בחומר.
יצאה הצעת חוק בנושא של ח"כ מיכל וולדיגר
רוצים לדרוש שבעלי ידע מניסיון יהיו בצוותי המשבר.
שהצוות יישאר כמה שעות להרגיע את המצב; ולא שכל תפקידו יהיה להביא את האדם לאשפוז בדרך יותר אדיבה.
רובא הדגישה שיש לעבור על ניסוח הצעת החוק בקפדנות מראש; כדי שלא נופתע מהתוצאות אח"כ.
מפעלים מוגנים:
יצא המכתב מטעם עמותת לשמ"ה לגבי העמדה שלנו על מפעלים מוגנים.
רובא הדגישה שלאנשים בשטח אין כוח למתמודדי נפש,
ושעל העמותה לקחת אחריות לדאוג להם.
במפעל מוגן השכר הוא 3-8 ₪ לשעה. בשכולו טוב 10 ₪ לשעה.
אין יחסי עובד-מעביד. אין זכויות סוציאליות. אין הפרשה לפנסיה.
תמי ספרה על שרון רוטשילד ממשרד הבריאות, אחראית על תעסוקה שרוצה לעשות רפורמה בתחום.
ושמחה מאוד על העניין שלנו בנושא.
דובר על פיקוח חיצוני שיפקח באופן שקוף שבאמת השינויים נכנסים והמצב הישן לא חוזר לקדמותו.
היה דיון אם למתאמי הטיפול ולצוות שמלווה את המטופל יש קשר עם המעסיקים במפעל המוגן.
כנראה בפועל במקרים מסויימים כן; באחרים לא.
בקשו להעלות גם סוגיה זו בפני שרון רוטשילד.
דליה העלתה מקרה שמרחיקים עובד שעבד שנים רבות ממפעל מוגן.
רובא ציינה שצריך וועדה לשם כך.
שאם היתה אלימות פיזית או מילולית מרחיקים מיד.
אחרת אם מרחיקים ללא וועדה זו עבירה
צילומים במקומות סגורים:
סוכם מחדש שהצילומים יהיו במקומות ציבוריים, לא כולל שירותים ומקלחות.
חדרי בידוד וקשירה יהיו במעקב מתמיד לוודא שמירה על החוק ואי התעללות במטופל.
אם ניתן למפקחים על חדרי הבידוד והקשירה תהיה גם גישה לצילומים מהמקומות הציבוריים
לראות את הרקע לבידוד/קשירה.
נאמרה דרישה לשים מצלמות גם בהוסטלים ושירותי שיקום.
חברת לשמ"ה ציינה שממש ניסו להרוג אותה בהוסטל.
כדאי לדאוג שאפשר יהיה לשנות מידי פעם את כללי הצילום לפי הצורך ובהתאם לניסיון שהצטבר.
ישראלים בשבי החמאס – אברה מנגיסטו והישאם א-סייד:
מצד אחד בדיון לא רצו להיכנס לפוליטיקה;
ולא לפעול פעולה שעלולה להביא לשחרור מחבלים ולסיכון ישראלים נוספים.
מאידך בקשו שלשמ"ה תציין את החשיבות הרבה של חמלה על נפגעי הנפש שנמצאים בשבי החמאס;
ועל זה שהחמאס עובר על החוק הבינלאומי כאשר מחזיק נפגעי נפש בשבי. ללא טיפול הולם.
אופיר הביע חשש שפעולה נמרצת לשחרורם עלולה לעודד את החמאס לנסות ולחטוף עוד נפגעי נפש.
סוכם שתמי עם הדס ינסחו הצהרה בנדון מטעם עמותת לשמ"ה,
אח"כ תמי תבדוק עם משרד יח"צ שאוהד את לשמ"ה עד כמה יוכל להפיץ את ההצהרה של לשמ"ה בציבור.
התחלופה הגבוהה של העובדים בשירותי השיקום:
דליה ציינה שהיה דיון בוועדת הרווחה בכנסת על זה.
שבשל חוסר כוח אדם במסגרות השיקום, העול נופל על המשפחה שלא עומדת בזה.
המשפחה לא יכולה לסייע כמו אנשי מקצוע.
אמרה שהבעיה היא בסדרי העדיפויות בחברה הישראלית,
שבגללן שירותי השיקום והפנאי למתמודדים מקבלים תקציבים מזעריים.
זה פוגע במתמודדים. רבים נמצאים ללא מדריך משך חודשים רבים.
ציינו שגם במיל"ם – ארגון הסיוע למשפחות; כל בן משפחה מקבל רק 6 פגישות תמיכה,
כאשר זקוקים לתמיכה קבועה.
הדס ציינה שגם כאשר היו עיצומים של מתאמי טיפול הם לא רצו לפגוע במתמודדים;
לכן העיצומים כללו רק אי השתתפות בכנסים ופעילויות של משרד הבריאות.
אילו היתה שביתה, אולי משרד הבריאות היה מגדיל את השכר.
הדס ציינה שרוב המדריכים באים מתוך כוונה לתרום ולעבוד עבודה עם משמעות.
הוצע שלשמ"ה תגיש נייר עמדה:
שיכירו במדריך כמקצוע,
שיוכר ויתוגמל הוותק של המדריך – העלאה בשכר כל שנה,
שיהיו הכשרות
והעלאת שכר.
נייר עמדה זה יוגש לבתיה ליידנר מנהלת תחום שיקום ולוועדת הרווחה ווועדת הבריאות בכנסת.
הצעה של אופיר למתקני כושר בטיחותיים במקומות אשפוז סגורים:
כך מתמודדים יוכלו לפרוק מתחים; ושיהיו להם יותר פעילויות.
יש בעיה שדווקא במקומות פתוחים יש יותר פעילויות ואילו במקומות סגורים,
שם אנשים במצב יותר קשה ושביר יש פחות פעילויות.
צוין שבמעלה הכרמל יש מתקני כושר שפתוחים בשעות 4-6 אחר הצהריים ויש סרט פעם בשבוע.
וגם שבגהה במחלקה א יש מתקני כושר.
נקודות שונות שעלו בעיקר לגבי נגישות של שירותי שיקום למתמודדים:
דור הציע לאפשר לעשות שירות לאומי במסגרות של בריאות הנפש.
צוין שבתי חולים מאפשרים רק למי שיש לו רקע בפסיכולוגיה להתנדב במחלקות של ברה"נ.
שסטודנטים לפסיכולוגיה מתנדבים – כמו במסגרת פרח.
הדס ציינה שאין מי שלא רוצה להשתקם.
צריך לתת לאנשים את התנאים המתאימים שיאפשרו את השיקום.
דובר על השיטה של תקציב אישי.
הדס ציינה שטל ברגמן ניסתה לקדם את זה.
עלתה שאלה האם הכסף ינוצל באמת לצרכי שיקום.
אסתר אמרה שהשיטה של וואוצ'רים לא עובדת.
לאסתר יש סל שיקום על ידי עמותה. יש מתאמת טיפול. אין מדריכה. חונכת עוזבת. רק חונכות לימודית עובדת.
אמרה שאין מי שיסכים לעבוד בשכר ובתנאים של חונכת.
רק עמותת נתן ועוד עמותה נותנות שירותי חונכות.
דור שאל אם המערכת ערוכה להתארגן לתקציב אישי על ידי וואוצ'רים.
תמי ציינה שגם אלה שעברו וועדת שיקום: 40% מהם לא מנצלים את השירותים שנתנו להם.
מי שרוצה את השירות צריך לחפש אותו.
בפרויקט "בחזרה הביתה" מנסים שהתהליך של סל שיקום יתבצע בזמן שהאדם עוד בבית החולים,
לא בזמן שהוא אבוד בחוץ.
אולי דרך קופת חולים יווצרו יותר חיבורים של מתן שירותי שיקום.
רשמה – אפרת