נוכחים: תמי מצלאוי, אפרת, שמואל ירושלמי, אופיר גל-עזר, אסף
הדיון כולו התמקד בבעית החוסר בפסיכיאטריים שצוינה על ידי וועדת הבריאות.
בישראל כ 1,500 פסיכיאטרים ש 500 מתוכם מעל גיל הפנסיה.
בהתמחות השנה רק 76 מתמחים בפסיכיאטריה, בעוד שצריכים לפחות 100 כדי שמספר הפסיכיאטרים לא יקטן.
בפועל יש הרבה יותר ביקוש לפסיכיאטרים.
לפעמים צריכים לחכות כחצי שנה עד שנה לפגישה עם פסיכיאטר.
היה דיון לגבי הסיבות למחסור:
אסף ציין שהמוקד הוא באקדמיה, שאינה מכשירה מספיק.
מטעמי קריירה, אגו ועוד הוותיקים לא רוצים הרבה צעירים, שיתחרו איתם.
עלתה השאלה אם לקדם מחקר שיבדוק למה סטודנטים לא פונים להתמחות בפסיכיאטריה,
אולי בעזרת מוסד אקדמי כלשהו.
אופיר גל עזר הציע והחברים בישיבה ראו באופן חיובי לבדוק אם קיים ואם לא אז לבצע סקר בקרב מתעניינים בלימודים אקדמיים ובקרב סטודנטים לרפואה, אילו שיקולים יש להם (אם בכלל) לגבי לימודי פסיכיאטריה ועיסוק במקצוע. ייעשה פולואפ על ידי אופיר בנושא מול גורמים רלונטים (איגוד הפסיכיאטרים וכד').
אח"כ דנו אם במקום זה לנסות לקדם מרכזים ומענים בזמן חירום פסיכיאטרי:
בעקבות מאמר שתיאר מרכזי חירום בארה"ב.
במאמר מתואר חיסכון של כ 20% בכל מדדי העלות, בעקבות הפעלת מחלקות חירום ידידותיות בתוך בתי החולים, והורדה משמעותית של אחוזי מתאשפזים בעקבות הפעלה של מרכזי החירום.
סוכם שקישורים למאמר באנגלית, ולסיכום בעברית – ישלחו לקבוצת הווטסאפ של וועדת מדיניות; (נעשה)
ונקיים דיון בהשתתפות יותר גדולה לגבי לנסות לקדם את מרכזי החירום.
תמי הציעה שבהמשך החודש או תחילת חודש הבא נקיים דיון בהרכב יותר גדול גם לגבי קידום זכויות מתמודדים בגיל השלישי.