משתתפים: דייויד הריס, דוד רוט, אבי אורן, אהוד שחטר, ליאנה זכאי, ענבל בראון , תמי מצלאוי, עדי תלם
נושא הישיבה התמקד בחוק האשפוז הכפוי ודנו ספציפית בשינויים שלדעתינו (עמותת לשמ"ה) יש להחיל על החוק. מצ"ב החוק ואינפורמציה רלוונטית נוספת שענבל שלחה מטה.
מכיוון שמדובר בנושא מורכב שיש ללמוד אותו לפני שמגבשים דעה ענבל התנדבה לעשות סדרת הרצאות מצולמות בנושא במרכז פעילים ת"א ברבעון הקרוב (בתאום עם אוהד). כמו כן נערוך קורס סינגור לפעילים (לחברי ועדת מדיניות ומתנדבים נוספים שירצו להצטרף). אני אקדם את הקורס אשר יערך בבת ים בסוף מרץ (עד סוף ינואר אפרסם תאריך).
מה שהסכמנו עליו עד כה:
- לקרוא לחוק "חוק אשפוז כפוי" ולא בשם המקומם "חוק טיפול לחולי נפש" ולדאוג לשינוי טרמינולוגי יחד עם שינוי החוק.
- עושים קרמינליזציה לאנשים עם תיוג פסיכיאטרי – כל דחיפה היא אלימות, כל פליטת פה – איום. מספיק שאתה עלול להיות מסוכן על מנת לכלוא אותך שלא כמו עבריינים מורשעים שהשתחררו וגם עלולים להיות מסוכנים אך לא כולאים אותם בגין מסוכנות עתידית.
- גרירה של אדם לאשפוז כפוי בידי שני גברתנים גורמת לנסערות אצל האדם שעלולה להתפרש כמחלת נפש. יש לתת לאדם זמן להירגע לפחות שעתים לפני בדיקה ורצוי שנשים יאשפזו נשים – בקיצור צריך לרכך את הפרקטיקה של הבאה לאשפוז.
- אי אפשר לוותר בכלל על כפיה כי אכן יש מקרים שאדם מסכן את עצמו או אחרים
- יש לקדם חלופות קהילתיות – לפתח כמה שיותר אלטרנטיבות בקהילה כדי שאחוז הכפייה יירד (היום עומד על מעל 30% מהאשפוזים).
- מודל משפטי או רפואי של ועדה פסיכיאטרית? לא הגענו להחלטה מה עדיף – האם עו"ד ושני פסיכיאטרים או שופט מומחה? בכל אופן ענבל הציעה לחייב יו"ר ועדה לנמק ולהסביר החלטה, לצרף נציג זכויות אדם, למסד פיקוח על ועדה פסיכיאטרית ולהעביר את הועדות הכשרות – במיוחד את העו"ד או השופט שיעמוד בראשה.
- בדיקה לא דחופה (סע 7 בחוק) – יש לבטל את הבדיקה הכפויה במקרה זה השוללת חירותו של אדם. "עלול" להיות מסוכן וכל שאר העילות לבדיקה כפויה במקרה לא דחוף לא מצדיקה את הטראומה שבגרירת אדם לבדיקה שברוב המוחלט מסתיימת באשפוז. כל חברי ועדת מדיניות (גם אלה שלא הצליחו להגיע לישיבה אתמול) מוזמנים לקרוא את הסעיף הזה בחוק ולהביע את דעתם (לפי עמדת המשפחות יש להשאיר סעיף זה על כנו וזה נושא מורכב שיש לחשוב עליו)