יצאתי לחפש בגוגל על מחלות נפש ורוחניות – מצאתי מאמרים שטוענים ש"חולי נפש" הן נשמות נחותות רוחנית, שיקבלו תיקון רק בסוף יחד עם הנשמות הגסות, ומצאתי מאמרים שטוענים שלחולי נפש יש עליונות רוחנית והם מחוברים לעולמות עליונים "כמו הרבה פגועי מוח". בשני המקרים אנחנו מתוארים כאנשים מוזרים מאוד ותחושת הסטיגמה היא קשה.
מה שבטוח זה שמחלת נפש זה חתיכת אתגר ששלח לי הבורא בגיל 22, אחרי מות אבי המאמץ האהוב מסרטן (ואחרי שירות צבאי מוצלח כקצינת חינוך של חטיבת גבעתי וטיול גדול במזרח). אבל כמו כל אתגר אפשר למצוא את המתנה שבו – הוא גרם לי לשקוע בחיפושים רוחניים שלימדו אותי המון על שלוות נפש, והוא הפך אותי מאתאיסטית ספקנית למאמינה גדולה באלוהים.
היום אני מרגישה שיש לי מרכז פנימי יציב שקט ובוטח רוב רובו של הזמן, אך אני עלולה למצוא עצמי מאושפזת כאשר אני מוצפת בחוויות חיים מאתגרות שמוציאות אותי מאיזון. זה קרה לי עם מות הורי המאמצים מסרטן (בהפרש של 17 שנים ביניהם), אחרי לידת בתי הבכורה, אחרי משבר נפשי של בתי הצעירה ועוד.
למרות זאת הצלחתי ללמוד באוניברסיטה, לעבוד 17 שנה כמנהלת קשרי קהילה בחברת אינטל, ובימים אלה אני מציינת 5 שנים לניהול עמותת לשמ"ה. בשעות הפנאי אני נהנית לעשות מדיטציות, לקרוא ספרים ולהשתתף בקורסים שמחברים אותי למודעות שמאחורי המחשבות – להדרכה הגבוהה שבתוכי.
אני מאוד נהנית מהחיים בימים אלו, אני קמה כל בוקר ממש מוקדם, שמחה להתחיל את היום ולקדם את העמותה, אני נהנית ממערכות יחסים נהדרות עם חברים בעמותה ובחיים הפרטיים. כיום אני מסוגלת לראות שכל קושי שיש לי בחיים נותן לי הזדמנות להתפתח מנטלית ורוחנית ומאמינה שכל אדם מקבל חבילה של אתגרים (בין אם הוא מתמודד נפשית או שיש לו צרות אחרות) וכידוע, מה שלא הורג – מחשל.
כולי תקווה שמתמודדים יראו בקשיים הנפשיים הזדמנות להתפתחות והתחזקות אישית ולא בושה שיש להסתיר. אנו בעמותה פועלים על מנת לקיים קהילה של מתמודדים, שתומכת זה בזה מתוך שותפות גורל, עומדת על זכויותיה, נלחמת בסטיגמה ומעודדת שגשוג והחלמה.
הדרך עוד ארוכה אבל תודה לאל והודות לגרעין חזק ומדהים של פעילים, חברי ועד מתנדבים, עמיתים ועובדי העמותה, יותר ויותר מתמודדים נחשפים ומצטרפים לפעילות למען הקהילה שלנו.
אז בואו תצטרפו אלינו ושיהיה קיץ נעים לכולם,
תמי כרמל מצלאוי
מנכ"לית עמותת לשמ"ה