נוכחים: תמי מצלאוי, אופיר גל עזר, אפרת, דור, שירי דרוגן, מישל סרטר, שי אלחדד
חיסיון על אבחנות רפואיות:
תמי נתנה רקע. בקופ"ח מכבי החליטו לפתוח את האבחנות.
פציינט יכול לבקש, כמו שתמי עשתה, שיסתירו את האבחנות; ועושים כדבריו.
גם בשיבא רוצים לפתוח אבחנות פסיכיאטריות בפני רופאים אחרים; בעיקר במיון.
דור סיפר על מקרה שחשדו שיש לאדם אפילפסיה ונתנו תרופה בלי לדעת שסובל מחרדה והיום הוא צמח.
מישל סרטר ציינה שההסתרה נובעת מסטיגמה שמביאה עוד סטיגמה.
שאם רופאים יראו כל כך הרבה אבחנות, כי כל אדם רביעי סובל ממשהו נפשי, הם יבינו שזה טבעי ולא יתייחסו לאבחנה כמשהו יוצא דופן; אלא כמו אל כל אבחנה רפואית אחרת.
שירי ודור ציינו שמסוכן להסתיר. יכולות להיות סתירות בין התרופות הפסיכיאטריות והתרופות האחרות שהרופא ירצה לתת.
לאור כל הנימוקים האלה הוחלט שלשמ"ה גם בעד חשיפה של האבחנה והתרופות שהאדם לוקח.
אין צורך לחשוף מידע פרטי נוסף.
זכויות וחובות בבתי חולים פסיכיאטריים וחדרי בידוד:
אופיר ותמי נפגשו עם ענבל ירקוני האחראית על הסיעוד בבתי חולים פסיכיאטריים.
ענבל אמרה שמפתחים אפליקציה בנושא של זכויות וחובות.
אופיר ותמי ישתתפו בפיתוח האפליקציה.
בנושא של חדרי בידוד, שם רצינו שיהיה צילום של 24 * 7 עם פיקוח חיצוני בו זמנית שיוודא שאין הפרת זכויות, ענבל אמרה שכנראה לא פרקטי. אבל הציעה שלשמ"ה תהיה מעורבת בעיצוב חדרי הבידוד.
חשוב לציין שלשמ"ה אומרת שהעיקר זו הקשבה אמפתית. שזה הדבר הראשון לנסות לפני קשירה או בידוד.
ההקשבה יכולה להתבצע על ידי איש צוות, עמית, מתנדב וכד'
אופיר אמר שבעצם על פי החוק רופא צריך כל חצי שעה לבדוק מי שבבידוד או קשירה ולוודא את המשך הצורך בבידוד או קשירה. בפועל זה לא מתקיים, אנשים נשארים שעות ללא שירותים ולפעמים נאלצים לעשות את צורכיהם על עצמם או בחדר ללא שירותים; מה שמאוד מאוד משפיל.
הבקשה הראשונה היתה שיהיו שירותים צמודים לחדר בידוד. שירותים מרופדים למנוע שימוש מסוכן בשירותים.
השניה שיהיה אינטרקום ולחצן מצוקה בחדר.
אופיר רצה לבדוק אם ניתן להוסיף משחק וידיאו שיעזור לפרוק את המתחים.
שחדרי הבידוד יהיו דומים לחדרים של ויסות חושי, שם מנסים שהכל יהיה מרגיע. הכל מרופד.
שהאדם יוכל לפרוק אנרגיה על משהו רך.
שהתקרה תהיה צבועה בדוגמא של שמיים והקירות בדוגמא של יערות ונוף מרגיע.
כך שאפילו שהאדם בחדר בידוד תהיה תחושה של בחוץ.
מוזיקה מרגיעה.
דובר על זה להוציא את האדם כל שעה ל 10 דקות הליכה, כך שלא יהיה כל הזמן סגור בחדר.
שהאדם לא יהיה הרבה שעות בבידוד.
שהצוות יוכל להחליט על עד שעה של בידוד.
והאדם יוכל לבחור להישאר בחדר עד 3 שעות.
עד כמה שניתן לתת זכות בחירה לאדם.
ננסח בע"ה בעזרת הווטסאפ את כל הנקודות ונגיש לענבל ירקוני כהמלצה של לשמ"ה.
מפעלים מוגנים:
יצא המכתב מטעם עמותת לשמ"ה לגבי העמדה שלנו על מפעלים מוגנים.
המכתב הופנה גם לסגנית השר מיכל וחברי ועדת העבודה והרווחה.
לא היתה תגובה.
תקום תת וועדה של המועצה לשיקום שתעסוק במפעלים מוגנים.
מלשמ"ה מבקשים שנציג מטעמנו, אולי רחל סעדיה או מישל ישתתפו בוועדה.
ישנו פסק של בג"ץ שחייב במקרה מסוים יחסי עובד מעביד במפעלים מוגנים.
יש לדאוג שזה יהיה הכלל.
נושאים נוספים שעלו:
מישל ציינה שמרפאות קופות החולים לנשים לא מתאימות למתמודדות; בפרט למי שעברה טראומה.
תמי ענתה שמקווים בעקבות הכנס על נשים שיהיה לזה המשך שיטפל בין היתר בנושא הזה.
שי אלחדד דיבר על הצורך לקדם ולתת במה למתמודדים מוכשרים.
הוא סיפר גם שבעקבות פעילות קודמת הצליחו לדאוג לטיפול נפשי למתמודדת בעלות של 100 ₪ לטיפול
וכן לקבוצה טיפולית ללא עלות. הציע ללשמ"ה לקדם נושא טיפולים מוזלים.