הנתונים בעולם מראים כי אחד מכל 5 בני אדם יסבול במהלך חייו ממצוקה נפשית המצריכה התערבות פסיכיאטרית. מנתונים של משרד הבריאות עולה כי כ-250,000 אנשים בישראל מתמודדים עם מחלה נפשית. מתוכם 130,000 איש מוכרים על ידי המערכת הציבורית ורק כ-80,000 (32%) מממשים את זכותם לקבל קצבת נכות. 24,000 (10%) מממשים את זכותם לקבל בפועל שרותי תמיכה במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה. יוצא מכך שרובם המוחלט של המתמודדים החווים משבר נפשי קשה בישראל אינם מטופלים באופן מיטיב ואינם נעזרים בתמיכות הקיימות על מנת לסייע בשיקומם בקהילה כאזרחים שווי זכויות בתחום ההשכלה, תעסוקה, דיור, חברה ופנאי.
הקושי:
המציאות בה מאות אלפי אנשים המתמודדים עם מצוקה נפשית אינם מקבלים טיפול הולם ומתקשים לחיות כשווים בחברה הישראלית מושרשת במערכת תפיסות סטיגמטיות:
- הדעות הקדומות שאופפות מצוקה נפשית כפי שאלו מתבטאות במדיה, בתקשורת ובשפת הרחוב (למשל סטריאוטיפ "חולה הנפש") מנציחות דימוי של מתמודד כאדם זר, לא צפוי ומסוכן. דימוי שלילי זה מעצים את חווית הבדידות והניכור של אלו המתמודדים עם מצוקה נפשית ומגבירים את החשש מלבקש תמיכה גם במעגלים החברתיים הקרובים ביותר. ההדרה החברתית שסטיגמה זו מייצרת זולגת לכל תחומי החיים בחברה ומקשה על מתמודדים לשבור את "מעגל החרם" ולהגשים חיי חברה ורווחה שוויוניים.
- הממסד הפסיכיאטרי סובל גם כן מדימוי שלילי המרתיע אנשים רבים במצוקה נפשית מלפנות לקבלת עזרה מלכתחילה.
- משבר נפשי חריף נתפס באופן כמעט בלעדי דרך המשקפיים של הרפואה הפסיכיאטרית כאשר היבטים פסיכולוגיים, חברתיים ורוחניים הנוגעים במשבר נדחקים לרוב לשולי השיח הטיפולי.
בין האתגרים הרבים הניצבים בפני אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית:
- פרנסה: רבים מהמתמודדים עם נכות נפשית, קמים בבוקר ל"עבודה", במסגרות תעסוקה מוגנות, עליה הם מקבלים "דמי שיקום" שהנם לרוב מאות שקלים בודדים.
- זוגיות: מתמודדים מעטים מצליחים לקיים זוגיות ולהקים משפחה ולעיתים קרובות המשפחה שיצרו מתפרקות כתוצאה מהקשיים הרבים.
בני משפחה: בני משפחה של אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות מתקשים לתפקד באופן מיטבי בעקבות הנטל הנפשי, הכלכלי והחברתי הכרוך בתמיכה באדם עם מגבלה נפשית, דבר המשפיע על כל תחומי החיים. המצב הקיים של העדר תמיכה ואפליה חברתית מביא לעיתים קרובות למצבים בהם המתמודדים עם מגבלה נפשית ובני משפחותיהם קבורים תחת הנטל הכלכלי והדיכוי חברתי המונעים מהם לתרום מכישוריהם לחברה ולקבל תמיכה, ליווי וטיפול טובים יותר