‏‏‏‏ סיכום מפגש וועדת מדיניות לשמה – 20-10-20

 נוכחים: תמי מצלאוי, אפרת, איתן אמסלם, יעקב טייכמן, יואל אמיתי, אריה רודיך,
דניאל סודק, שי, רועי, מיכל גולדברג, עמית גרוסמן, עליזה פרידמן, רובא.

הצגה עצמית של המשתתפים:

  • תמי, מנכלית עמותת לשמ"ה כבר 5 שנים, החליפה בנושא המדיני את אבי אורן שהפך להיות יו"ר במשרד הבריאות. הנושא שרוצה מאוד לקדם הוא -> צוותי משבר – נפשי.
  • אפרת, ריכזה בעבר את אזור ירושלים, מרכזת היום קבוצת תמיכה בזום (לא מוגבל לאזור י"ם) ועוזרת לתמי באדמיניסטרציה. מאמינה שרוב הבעיות נגרמות מהטיפולים והאשפוזים וכולנו נושאים תוצאות של טראומות.
  • יעקב, סגן יו"ר עמותת לשמ"ה, קרימינולוג, מייצג את העמותה בוועדות שונות בעיקר בממשק עם משרד – המשפטים.
  • עמית, בן 49, מתמודד 20 שנה, היה בעבר רכז של אזור דרום (של העמותה), אך מכיוון שלא היו מספיק תקציבים הפעילות הופסקה. רוצה מאוד להפעיל מחדש את סניף באר – שבע + אזור הדרום.
  • אריה, מתל אביב, הצטרף לאחרונה לעמותה, התחיל להתעניין בצורה משמעותית בבריאות – הנפש לפני 5 שנים לאחר שעבר משבר. מעוניין לדון על נושא של הפחתת הסטיגמה\ יציאה מהארון\ "נורמלי" – "לא – נורמלי"\ עזרה בשיקום.
  • רובא, פעילה בעמותת לשמ"ה, מנהלת את קבוצת כמוני וגם צנש"ית. מעניין אותה במיוחד הנושא של א\נשים שעברו טראומה מורכבת (נפגעות\נפגעי תקיפה מינית) וסיוע למתמודדים במגזר הערבי.
  • מיכל, מנחת קבוצות + מנחה אישית בעמותת אנוש. הצטרפה לפני כשנה לעמותת לשמ"ה. מעניין אותה: בני – משפחה מטפלים\ שוויון לאזרחים ותיקים ועוד.
  • רועי, הצטרף לפני כשבוע לעמותה, כלכלן במקצועו, מחפש איך לעזור ולהשפיע ורוצה לראות איך יוכל להשתלב.
  • איתן, מתמודד מעל 20 שנה, עבד בתחום ידע – מניסיון, מובטל כרגע. מעניין אותו מאוד: הפחתת הסטיגמה שיש על המתמודדים כיום.
  • יואל, בן 30, חבר ועד מנהל חדש של עמותת לשמ"ה. מעניין אותו: לתת ידע לציבור, לספר את הסיפור האישי של כל מתמודד\ת ובנוסף, חושב שצריך להביא שיח הרבה יותר ישיר ומכבד בכל הקשור לבריאות – הנפש.
  • עליזה, מתמודדת חדשה. רוצה להוריד את הסטיגמה, למשל, באישפוזים = "חולי – נפש" תשמח מאוד להתנדב.
  • שי, מנהל בקבוצת כמוני, בן 36, מקריית – מלאכי, מתמודד מעל 20 שנה. מתחבר מאוד לעניין של הפחתת הסטיגמות, הפחד של המתמודדים לצאת מהארון הנפשי. להבין שאין הבדל בין בעיות נפשיות לבין בעיות פיזיות.
  • דניאל, מנהלת ומייסדת בקבוצת כמוני, מעוניינת להתנדב בעמותת לשמ"ה ולסייע בנושאים שונים כולל צעירים וצוותי משבר נפשי

הישיבה הוקדשה בעיקר לשיח על צוותי משבר בעקבות הכנס שהתקיים ב- 13.10.20.

שיח כללי שאינו קשור לכנס ולצוותי המשבר:

– אריה העלאה את הנושא של ההתמודדות גם בזמן משבר הקורונה, כלומר, שניתן לפנות גם לאוכלוסיות לא מוחלשות.
– רובא שיתפה שמחר היא מתראיינת לעיתון הארץ על נושא של מתמודדים בזמן משבר הקורונה.
– תמי שיתפה שבחגים הם נתנו שי מתוק למאות מאושפזים כתוצאה מתרומות של אנשים פרטיים.
– עמית הוסיף שכדאי לחשוב על פסח (מכיר מספר רשתות שניתן לשים באזור הדרום ולחלק מזון).

דיון בנושא צוותי המשבר:

תמי הראתה לנו מצגת של צוותי משבר נפשי – מודל שמוצע על ידי העמותות – רצ"ב המצגת..
אמרה כי יש המון בעיות  בבריאות הנפש. יש הרבה פערים בין הרצוי למצוי באשפוזים ובבתי חולים.

הרקע לקידום צוותי המשבר הוא שבני המשפחה של המתמודד לא יודעים כיצד להתמודד ומה לעשות, הם מתקשרים למשטרה והמשטרה דורשת מהמשפחה להגיש תלונה והרבה פעמים עוצרת את המתמודד על רקע פלילי, דבר הגורם להמון סבל, גם למתמודדים וגם למשפחות שלהם.

המטרה של צוותי המשבר (נאמר ביותר פירוט במצגת) -> להרגיע את המצב.
– המשטרה מדברת על 300 מקרים בחודש (10 ביום)
– ובמד"א על כ 40,000 לשנה של אנשים המאבדים שליטה ברגעי מצוקה ו\ או נמצאים במצב הקורא לעזרה.
היום, אין מענה לאנשים שאינם מאובחנים ולמאותגרי טיפול. בעת מצוקה, היחידים שמגיעים הביתה זה האחים המאשפזים.
למשטרה אין את הכלים להתמודד ו\ או לעזור במצבים כאלה.
בנוסף, תמי שיתפה כי התקיימה ועדת בית – הנשיא שדנה לעומק בנושאים אלו (בהשתתפות העמותות) + הכנס שנעשה לפני שבוע = מעורר לסדר היום את המשבר הנפשי

אריה אמר שהאישפוז רק מחמיר את המצב של המתמודדים! לכן, צוותי משבר – נפשי יוכלו מאוד לתרום.

תמי המשיכה ושיתפה כי היום הייתה לוועדת בית הנשיא פגישה עם המשטרה והם היו בעד הרעיון של צוותי משבר, רק שזה לא יהיה תחת המשטרה אלא תחת הרווחה או משרד – הבריאות.

עלות מוערכת של צוותי המשבר לשנה: בין 60 ל- 100 מיליון ₪ (הערכת העמותות).

התקיים דיון האם ניתן יהיה להפעיל צוותי משבר דרך מד"א.
ההיגיון – לחסוך עוד קו חירום עם עלויות והטמעה של מספר חדש.

יעקב דיבר על החוק של מד"א, הוא לא מותאם לבריאות – הנפש, כלומר, במידה ויגיע אמבולנס בעת מצוקה של מתמודד, הם אמורים להפנות אותו לבית חולים מקומי, שאולי אין שם מחלקה פסיכיאטרית. משם אולי יפנו למחלקה פסיכיאטרית או לבית חולים פסיכיאטרי.
היה דיון האם המתמודד יכול להחליט שלא להתפנות. יעקב: במצבים כאלה, המתמודדים הנמצאים בשעת משבר ומצוקה לא יודעים להגיד מה נכון או לא נכון להם.
על מנת להפעיל את צוותי המשבר ממד"א:
– צריך לשנות את החוק של מד"א וכן את המדיניות / הנוהלים שלהם.

– האנשים במד"א לא עברו הכשרה הקשורה לבריאות הנפש, יצטרכו לעבור הכשרות מתאימות.
– כמובן שיש כאן עניין של תקציבים והפעלת תכנית מד"א נפשי.

דיונים נוספים:

  • קצבאות נכות:
    ב- 28.10.20 מקבלי הקצבאות יקבלו 1900 ₪ עבור 10 חודשים; הקצבה תעלה ב- 190 ₪ לחודש.
    כרגע אין תקציב למדינה. השאיפה היא להגיע ל- 3700 ש"ח (רק בשנת 2021).
    נכון להיום, הכל נדחה ונתקע בגלל הקורונה, כלומר, העלאת הקצבאות כרגע לנכים לא יעלו. יעקב הציע להעלות את הנושא הזה לדיון אחר, להחליט איך אנחנו רוצים לקדם את זה (כשאין לממשלה תקציבים).
  • קורונה אצל מתמודדים:
    מועצת השיקום = קיבלנו דיווח בנושא של שיקום בזמן הקורונה, יש 150 אנשים מאומתים בכל – מיני מוסדות שיקום. היה קשה למצוא מקום + בדיקות, אך לבסוף קיבלו בשורה שישנו מקום כזה בטבריה.
    רובא העלתה את הנושא שבו בהרבה מקומות עושים רק לצוות העובדים בדיקות קורונה אך לא למתמודדים.
  • מתמודדים במצב קשה של תחלואה כפולה, פשע, אובדנות, הפרעת אישיות גבולית – לא מקבלים שירותים:
    יעקב ותמי שוחחו עם ד"ר טל ברגמן, ראשת בריאות הנפש במסגרת פורום הארגונים בנוגע למתמודדים בתחלואה כפולה שלא מקבלים טיפול וסל שיקום. הייתה שיחה איתה על נושא ההתמכרויות, אך היא טוענת שהיא לא מתערבת בהחלטות של קופות החולים. ותחום הגמילה בידי משרד הרווחה.
  • שליש מהמאושפזים הם עם תחלואה כפולה (התמכרויות + הפרעה נפשית) -> הם לא מקבלים טיפול מתאים.
    אין את הידע איך לעזור להם. היינו רוצים לעשות שיתופי – פעולה עם שירותי הבריאות, הרווחה, קופות – החולים, פסיכיאטריים מחוזיים ועוד לטובתם.
  • ד"ר ברגמן טוענת שכדאי לקדם זאת דרך הרווחה. אנו מדברים על אנשים אשר לוקחים חומרים פסיכו – אקטיביים, אנשים עם עבר או רקע פלילי, אבדנות והפרעת אישיות גבולית. לדעתה ישנו איזשהו גבול מסוים ומי שעובר את הגבול לא מגיע לו שיקום במוסד, למשל, במידה ויש רקע פלילי, או אדם המאובחן עם הפרעת אישיות גבולית, אנשים שלא עומדים במסגרות ועוד.
  • יעקב הציע שניתן להתחיל לאסוף עדויות כדי להבין עד כמה הסיפור עמוק, קשה ומורכב, להבין למה ישנם אנשים אשר לא מקבלים סל – שיקום.
    עליזה שיתפה שיש לה חבר מאוד טוב, בחור צעיר בן 33, אשר נופל בין הכיסאות, יש לו עבר – פלילי + בעיה נפשית, אמרה כי היא מוכנה שטל ברגמן תשמע את סיפור חייו.
    יעקב המשיך ואמר, שצריך להבין קודם כל, מהי עמדתנו, על מה אנחנו מוכנים להתפשר ועל מה לא. המערכת לא מוכנה לקבל למוסדות אנשים אשר מאובחנים עם הפרעת אישיות – גבולית מכיוון, שהם לא עומדים במסגרות – "זו אמירה מאוד מאוד בעייתית!". סוכם לדבר על הנושא הזה ולעשות עליו דיון ביום אחר.
    יעקב יהיה ממונה לנהל את הצוות והדיונים הקשורים לנושא זה.
  • במה לסיפורי הצלחה אצל מתמודדים כדי לתת השראה לאחרים:
    שי דיבר וטען שהתקשורת מחפשת את הסיפורים "הקשים" -> אך הוא גם חושב שזה חשוב להראות ולהדגיש גם את הצד החיובי של המתמודדים, כמו למשל, לתת במה למתמודדים שהצליחו. לתת למתמודדים אחרים כוח דרך ההצלחות של אלה שהצליחו.
  • מיכל גולדברג רואה צורך לשתף בפעילותנו דוגמאות להצלחות של מתמודדים, מה שיתן דחיפה ואופק פעולה לנו ולשותפים לדרך בנושא הלא פשוט וקשה.

קשיים נפשיים אצל קטינים:
דניאל מבקשת שנחשוב גם על קטינים. שירותי השיקום הם מגיל 18. לחשוב איך ניתן ואפשר למנוע מהם להגיע להיות בעתיד מתמודדים.
רובא אמרה שהיא יודעת שיש הסברה בנושא שהולכת  להיכנס למשרד החינוך.

  • מיכל גולדברג מעדכנת על מפגש שהשתתפתה בו של הכנה להקמת שדולה למניעת אבדנות ביזמת ח"כ קטי שטרית. העבירה קישור לתמי.

סיכום מפגש וועדת מדיניות לשמה – 1-9-20

 נוכחים: תמי מצלאוי, אפרת, תמי הריס (תחילת הפגישה), איתן אמסלם, יעקב טייכמן, יואל אמיתי, עזי חוטר, אריה רודיך, דניאל סודק, שירי דרוגן, ענבל בר און, הדס נתן, רובא.

רשמה: אפרת

תמי הינה תמי מצלאוי, תמי הריס תיכתב בשמה המלא.

תמי ספרה שבמפגש הקודם דיברנו על צוותי משבר. יש מצגת ויהיה כנס גדול בנושא.

אח"כ תמי הקרינה והסבירה את המצגת המסכמת את העבודה של קבוצת החשיבה בנושא מתמודדי נפש בגיל השלישי ואיך לשפר את מצבם.
תמי ציינה את העלייה באחוזי הגיל השלישי מתוך כלל האוכלוסיה
וכן את הנושאים המרכזיים: מיצוי זכויות, דיור והחלמה עליהם עבדנו.

תמי ציינה שהיא הצטרפה לפורום של הג'וינט על מוגבלות וגיל שלישי
ומייצגת בפורום זה את מתמודדי הנפש.

ציינו שיש עבודת המשך, תכנון מפגשים עם הביטוח הלאומי, הרווחה והבריאות לראות מה מבין היעדים שלנו אפשר לקדם.

היתה הבהרה שעבור חלק מהמתמודדים הגיל השלישי מתחיל בגיל 55 בשל פעמים של הזדקנות מהירה בגלל המחלה/תרופות/קשיים שונים וכו'.

דובר על סל שיקום לאזרח הוותיק. מי שהיה לו סל שיקום קודם, נשאר לו סל השיקום. יש קושי לאזרח וותיק להתחיל ולקבל סל שיקום.
ישנה גם בעיה תקציבית בנושא.
רובא ציינה שמנסים להוציא אזרחים וותיקים מתוך הוסטלים. בד"כ ללא הצלחה.

היה דיון לגבי זה שלא מקבלים לבתי אבות מתמודדים שאושפזו או לקחו תרופות בשנתיים האחרונות.
בשטח כן יש שיתוף פעולה, וכן מתקבלים דיירים מהדיור המוגן.
תמי ציינה שהתע"ס הקודם הפלה מאוד את מתמודדי הנפש והוא בוטל.
עכשיו ארגוני המתמודדים וההורים מנסים להיות מעורבים בכתיבת תע"ס החדש למנוע אפליה של המתמודדים ולאפשר להם גם לפי החוק לשהות בבתי אבות רגילים של הרווחה.

אח"כ היה דיון על זה ששמים עבריינים בבתי חולים רגילים עם מתמודדים רגילים, כנראה מחוסר תקציב.

ענבל ציינה שיש הבדל בין אנשים עם אופי עברייני (כנראה מלאי זעם וחסרי עכבות) ובין כאלה שבצעו עבירה אחת/עברות מינוריות.
ענבל ציינה שרוב ההאשמות כלפי מתמודדים הן על הטרדה ואיומים.
שזה נובע מתלות בעו"ס שהרבה פעמים לא מגלים פתיחות ואוזן קשבת
ואז יש הצפה אצל המתמודד שמרגיש חסר אונים ויוצא עם המון הודעות או איומים וכד'.
דניאל אשרה תיאור זה מתוך הניסיון של אנשים ב"כמוני".

יעקב ציין שהמקרים של התחזות של עבריינים לחולי נפש בד"כ מתגלית מהר.

יעקב הוביל דיון על זה שסל שיקום לא נגיש דווקא לאנשים שאולי זקוקים לו ביותר;
לאנשים שחידוש האמון במערכת חשוב עבורם במיוחד:
1. יש מסורבים מבין אלה שהם אובדניים, או בתחלואה כפולה, או לאחר פשע.
2. יש כאלה שספקי השירותים דוחים אותם והם נשארים ברחוב או באשפוז ארוך.
במשרד רווחה המשרד יכול לכפות את הזכאות על נותני השירותים. לא בבריאות.
3. איומים בהפסקת סל שיקום לכאלה עם מחשבות אובדניות (דבר שגורם להסתרות שאולי מסוכנות) או שלא משתפים פעולה עם הפסיכיאטר.

שבעקבות מחלת נפש יש מצבים מאוד מורכבים,
אבל הצוותים מחפשים עבודה קלה.
דניאל הביעה הסכמה עם הנאמר מתוך מה שנחשפה לו בקבוצת כמוני.

יעקב הציע שנאסוף עדויות ונראה כמה מקרים כאלה יש.
רובא תיארה מקרה של מנהלת הוסטל שהסכימה לקבל אותה למרות התנהגות ממש קשה בעקבות טראומה, ושזה הביא לשיפור גדול מאוד.

הוחלט שנושא נגישות סל שיקום יידון גם בוועד מנהל לשמ"ה ויוחלט על הצעדים הבאים.

מפגש הבא של ועדת מדיניות יערך אחרי החגים ולו"ז יפורסם בהמשך.

 

‏‏סיכום מפגש ועדת מדיניות עמותת לשמ"ה שהתקיים בזום, על צוותי משבר 28-7-20

 נוכחים: תמי מצלאוי, דייויד הריס, אפרת רייטר, תמי הריס, איתן אמסלם, יעקב טייכמאן, מיכל גולדברג, יואל אמיתי, ילי קלריך .

תמי מ. הסבירה שעכשיו בפורום של עמותות המשפחות של בריאות הנפש עם לשמ"ה  ותת ועדה של בית הנשיא עוסקים בנושא של צוותי משבר, וכי מפגשים בין רשויות האכיפה למתמודדי נפש הסתיימו בטרגדיות – אנו מעוניינים למנוע את הידרדרות המצב ולמנוע קרימינילזציה של נפגעי נפש.
חשוב שלא ישימו מתמודד במעצר על הפרת סדר עם האשמה פלילית.
יש אפשרות לדאוג שהשוטר יגיע ללא מדים בבגדים אזרחיים.

דברו על משהו שיהיה דומה למוקד 105 שנועד למנוע פגיעות נגד קטינים ברשת, כך שיהיה מוקד לנושא של מקרי חירום נפשיים.
צריך שמוקדניות בקו החירום הרגיל של המשטרה, ידעו לזהות כאשר מדובר בבעיות נפשיות ולהפנות למוקד המיוחד לבעיות נפשיות.
צריך שיהיה מוקדן בכיר, עם רשימת שאלות שהוכן מראש, לזהות נכון מקרי חירום נפשיים.

למשטרה יש אינטרס לנהל נכון מקרים אלה, זה יחסוך להם מעצרים, חקירות וכד'.
למשטרה יש גם אפשרות לנהל זאת כי יש להם כוננים 24 * 7.
ילי: חשוב לדאוג שצוות החירום יפעל באותה מהירות וזמינות כמו המשטרה.
יואל אמיתי: במשטרה יש גם יחידה לטיפול במקרים של אובדנות, שמישהו כבר מאיים לקפוץ. אולי אפשר לתת מענה דומה. יש להפיץ את הידע על המוקד החדש לטיפול במקרי חירום נפשיים.

דייויד: שהשוטר יגיע ללא אקדח.

מיכל גולדברג: מצטרפת לדייויד. היה מקרה ששוטר כמעט ירה במישהי במצב של מניה.

חשבו על ספק חיצוני שייתן את המענה הטיפולי.

דברו על זה שצוותי משבר הם רק חלק. שחסרות מסגרות טיפוליות בקהילה להפנות אליהם את האנשים שבמשבר. או שהמסגרות לא מתאימות, כמו בתי חולים פסיכיאטריים.

אפרת בקשה שיביאו את האנשים שבמשבר לבית מאזן.

איתן ציין שיש להקל על הקבלה בבית מאזן ולתת מענה לאדם ולמשפחה בקהילה, גם כאשר אין מקום.

תמי מ.: הצוות של טיפול במצבי משבר צריך להיות בקי במענים שקיימים לאנשים במשבר.

יעקב טייכמאן דיבר על הכשרה של שוטרים בנדון.

המליץ שתהיה הכשרה כללית שיעברו כלל השוטרים,

המליץ שתהיה הכשרה ספיציפית לשוטרים שיתנו מענה בצוותי חירום.

אפרת בקשה שההכשרה של כל השוטרים תכלול הכשרה ב De Escalization כלומר בהרגעת מצבים נרגשים.

תמי מ. אמרה שיש שאלה מי ייקח אחריות על הטיפול, למשל אם יש צורך להזריק זריקה.
אולי יידרש מהלך חוקתי בנדון.

תמי הריס: יש הרבה מקרים שסיבות פיזיולוגיות גורמות לתופעות שדומות לפסיכוזה:
התייבשות, חוסר שינה, סמים, ציסטה במוח, הרעלה קופאין, חרדות …
ראשית יש לשלול גורמים רפואיים אלה.
אבחנה מוקדמת ומוגזמת של פסיכוזה גורמת לזה שלא מאבחנים בזמן בעיות רפואיות חמורות כמו דלקת בכבד וכד'.

יואל אמיתי: זה נכון גם בפסיכיאטריה רגילה.

יעקב טייכמאן: צריך גם להתחשב באוכלוסיה חרדית.

מיכל גולדברג שאלה אם יש מגבלה של גיל,

תמי ענתה שאין, רק מצב משברי.

היה דיון שלם אם נחוץ שוטר בצוות כזה למצבי משבר נפשיים.
תמי מ. ציינה שיש נפגעות תקיפה מינית שנוכחות של שוטר יכולה לעורר אצלן מחדש מצבי טראומה,
מאידך הפסיכיאטריות בצוות דרשו שוטר כדי למנוע סכנה מתגלגלת.
יעקב טייכמאן טען שיש להפריד בין מצבים פליליים לנפשיים,
שנוכחות של שוטר בצוות תביא להפללה ויהיה קשה לקבל טיפול מתאים,
שהפללה ושוטר זו פגיעה בזכויות הפרט. שרק אנשי בריאות נפש יגיעו.
אפרת אמרה שיש שוטרים עם הרבה עדינות,
ונוכחות של עמיתים מומחים וכבוד לאדם שבמשבר יכולים מאוד להרגיע.
תמי מ. אמרה שרצוי שיהיו שוטרים קבועים לצוותי משבר, רק כמובן בגלל המשמרות אי אפשר להבטיח את זה.

היה דיון קצר האם לשוטרים ולצוותי משבר יהיה מידע קודם על האדם והרקע שלו.
תמי הריס מאוד התנגדה, פגיעה בזכויות האדם ובצנעת הפרט.
מיכל: זה מידע חסוי.
אפרת: רק מידע על רגישות לתרופות ולחומרים מסויימים.

תמי מ. ציינה שמתוכנן כנס בנושא של צוותי משבר ושאלה אם יש מתמודדים שמוכנים לשתף בסיפור האישי שלהם, מה קרה כאשר לא היו צוותי משבר.
סוכם שמי שמסכים יפנה לתמי.

ילי אמר שהבסיס הוא הבנה מה מצב האדם,
שאם יודעים מראש מה הבעיה: התאבדות? פסיכוזה? … קל יותר לטפל..
דיבר על כפר איזון של תרמילאים. שזו בעיה לא פשוטה.

תמי הריס ציינה שלפעמים יש ניגוד אינטרסים בין זה של המתמודד, לזה של המשפחה.
שזה עלול להיות מילה שלו מול מילה שלהם.
ציינה שיכולים להיות קונפליקטים, שבדיאלוג פתוח שומעים את כולם.
לא ברור מה יקרה בצוות לזמני משבר.
ציינה שאישה מוכה יכולה להיות מואשמת בדברים שונים על ידי הבעל.
תמי מ. אמרה שאנחנו מניחים שהמשפחות רוצות את טובת בן המשפחה שלהם ברוב המקרים.

דיון מי צריך להיות בצוות המשבר?

איתן: עמית מומחה עם ידע מניסיון, עדיף עם רקע טיפולי.
כדאי להוסיף קורסים מקצועיים בנושא לעמית המומחה.

תמי הריס: אנשי דיאלוג פתוח.

איתן: אחות טיפולית, שיכולה לתת תרופות הרגעה.

יואל: עו"ס שתרגיע את המשפחה, עם מידע על פתרונות.

תמי הריס: אולי מנהיג רוחני של האדם ו/או המשפחה?

יואל: זה לא תמיד עוזר; אבל אולי אדם שהאדם במשבר מעריך אותו.

תמי הריס: מטפלים אלטרנטיביים.

איתן: שלפני המשפחה תהיה בחירה רחבה,
כולל 12 הצעדים.

יואל: שיהיה הרכב נשי משמעותי בשל האפשרות של פגיעות מיניות בעבר של האישה.

ילי ציין שצריך צוות משולב עם מנעד רחב של אפשרויות פעולה.
שחשוב שיהיו אנשי מקצוע שמומחים למצבי חירום.
הוא מעדיף לא לתת אחריות לחיי אדם למתמודדים.

תמי מ.: עמיתים מומחים לא זמינים 24 * 7 .

מיכל: כוננים בשירותים חברתיים של העיריות.
אולי יש שם מישהו שמכיר את המשפחה.

תמי מ. ציינה שצוות המשבר יפעל בהתחלה כפיילוט באיזור גיאוגרפי מצומצם
כנראה תוך עירוב של המועצה המקומית.

רשמה: אפרת

סיכום ועדת מדיניות של עמותת לשמ"ה 19.5.20 בזום.

רשמה – תמי מצלאוי מנכל"ית עמותת לשמ"ה

משתתפים – תמי הריס, תמי מצלאוי, אלה לנדאו, איתם אמסלם, יעקב טייכמאן , דייויד הריס, הדס נתן, אפרת רייטר, יואל אמיתי

תמי מצלאוי הציגה נושאים שנבחרו לטיפול על ידי ועד מנהל  העמותה ב5.5:

צוותי משבר/ביקורי בית, זכויות מתמודדים בגיל ה-3,פיקוח על שירותי שיקום – קיום נציב זכויות,זכויות מתמודדים ברווחה/סנכרון בין בריאות לרווחה,הפללת מתמודדים והכשרת שוטרים במצבי חירום

תמי הריס הציגה נושא נזעי חשמל והנזקים הרבים למטופלים ובקשה את התגייסות העמותה למאבק. היא תכתוב מסמך מסכם בנושא שיפורסם באתר העמותה (בכפוף לאישור הוועד)  עם דיסקליימר המבהיר שהעמותה מנגישה מידע בלבד ולא נוקטת צד זה או אחר בוויכוח המקצועי

אלה סיפרה על המיזם שלה לגיוס עורך דין ולוביסט והעלתה את נושא שלילת הזכויות של מטופלים בזמן הקורונה וגם כעת. צפיפות במחלקות והיעדר ביקורים בתדירות רצויה. היותינו אוכלוסיה שקופה.

יואל דיבר על חשיבות ההסברה דווקא עכשיו כשמדברים על אלימות נגד הצוותים, וחידד את הצורך להבדיל בין טיפול בנושאים לטווח הקצר ונושאים לטווח הרחוק.

יעקב העלה את המורכבות שבקריאה להפריד מטופלים "עבריינים" משאר המטופלים. כמו כן ציין שחלק מחברי ועד לשמ"ה לא מצדדים בנקיטת עמדה לגבי נזעי חשמל או מאבק בנושא.

אפרת דיברה על הצורך לעודד גישות אלטרנטיביות לפסיכיאטריה

איתן צידד בצורך להגיב על נושא האלימות בטווח הקצר

דייויד הדגיש את כיוון העמותה בעידוד טיפול בקהילה והפניית משאבים  לשם ולא להשקיע עוד כספים באשפוז.

הדס נתנה דוגמאות מתוך עולם התיאום טיפול והסבירה מה כולל טיפול בקהילה. כמו כן הזמינה את החברים להרצאה חינמית שלה בזום.

הצעדים הבאים:

ייצוג של נושא הקורונה ושלילת זכויות – תמי מ. להעלות בפורומים רלוונטיים – כפי שכבור הועלה על ידי פורום הארגונים בנייר עמדה למל"ל.

הסברה בנושא אלימות מתמודדים או אי אילמות רוב המתמודדים – תמי יחד עם יואל ויעקב להכין נייר עמדה ראשוני ל-26.5.

תמי ה. להכין מסמך מתומצת בנושא נזעי חשמל

אלה להכין רשימת אנשי קשר עיתונאים אליהם נוכל להפיץ תגובות/ניירות עמדה – ל26.5

סיכום ועדת מדיניות 6.11.19

משתתפים:דייויד, יעקב, תמי, ענבל

 מדדים לאשפוז פסיכיאטרי – תמי מצלאוי נציגת העמותה בתת ועדה שדנה בנושא מטעם המועצה לבריאות הנפש ותציג מסקנותיה הראשוניות ב-14.11

יש צורך דחוף לשפר את חווית האשפוז הפסיכיאטרי ועקב כך הוצעו מדדים של קייס מאנג'ר לכל מאושפז – מלווה אישי שיתן תשומת לב ייחודית למטופל, טיפול פסיכולוגי תוך 14 יום אשפוז, בדיקה של הנושא התרופתי על מנת שלא יהיה עומס תרופות על המטופל. מדדים אחרים הם בנושא הבריאותי פיזי והן בנושא רצץ טיפול – שיקום בקהילה. המסמך הסופי יישלח לעיון הוועדה בהמשך. הערה של יעקב – יש לדחוף לכך שאנשים נוספים ממעגלים של מדעי החברה/משפטים/זכויות אדם יצטרפו לצוותי בתי החולים הפסיכיאטרים. תמי תעלה את הנושא בתת ועדה.

 קצבאות הנכות: 34% מהנכים הם על סעיף נפשי כנכות עיקרית (הקבוצה הגדולה ביותר מתוך 230 אלף נכים) ויש עוד נכים שסובלים ממוגבלות נפשית לא כסעיף עיקרי.

הוחלט שעמותת לשמ"ה תצטרף לפורום ברה"נ (יחד עם אנוש, עוצמה, יספר"א, איכות בשיקום ועוד) ותכתוב נייר עמדה בתגובה לקול קורא בעניין הצורך בהגדלת קצבת הנכות ואפליית נכי הנפש שכושר השתכרותם נמוך, הנכות הרפואית שלהם נמוכה ולא משקפת עלייות ומורדות במצבם,  אי קבלת שר"מ/קצבת ניידות, פטור ממס הכנסה וכו' וכן העובדה שהנכות פוגעת בגיל צעיר ולא מאפשרת צבירת הון/פנסיה שמאפשרת קיום סביר בגיל מבוגר.נציג לשמ"ה יצטרף לשימוע ב-25או .26 לנובמבר בירושלים (מתנדבים נא לפנות לתמי). המכתב בנושא יועבר בשבוע הבא לעיון חברי הוועדה.

מי שרוצה לקבל עוד פרטים על הנושא יכול להיכנס למחקר לא ארוך של בטל"א בנושא

להלן קישור למחקר של מחלקת התכנון של הבטוח הלאומי משנת 2017 בדבר עוני שכר תעסוקה וקצבאות של מקבלי קצבת נכות כללית:

https://www.btl.gov.il/Publications/research/Documents/mechkar_125.pdf

נושא שלא דנו בו בישיבה אבל הוא על הפרק כל הזמן – ביטול תעס 1.9 והעקרונות להחלפתו – או במילים פשוטות יותר זכויות הרווחה של מתמודדים ואי הדרתם. שולחת לכם תזכורת לעמדת הפורום בה חברה לשמ"ה. טרם קיבלנו תגובה עניינית ממשרד הרווחה. המסמך רצ"ב  נשלח בימים אלו גם לאבי אורן יו"ר מועצת השיקום.

 אשפוז כפוי – ענבל תשלח שוב בקרוב את נייר העמדה בנושא אך בשפה פחות משפטית ויותר ברורה. המגמה היא להפחית הדרגתית את האשפוזים הכפויים אך בד בבד לדחוף להרחבת השירותים ולמציאת פתרונות חלופיים כמו בתים מאזנים על מנת שלא יקרה מצב שבו אנשים יזרקו לרחוב. לצערינו לפעמים מאשפזים אנשים ללא הצדקה ומאידך לפעמים לא מקבלים אנשים שכן זקוקים לאשפוז. מה שבטוח זה שאי אפשר לבטל לגמרי אשפוזים כפויים כל עוד אין פתרונות חלופיים. יעקב העלה את הנושא של אנשים שלא מקבלים אותם בהוסטלים כי לא שולטים בסוגרים למשל והם מאושפזים במחלקות סגורות ללא הצדקה עד סוף ימיהם רק כי אין להם פיתרון אחר. צריך לפעול לחקיקה בנושא/תמי להעלות מול אבי אורן

צוותי משבר – בעקבות המקרה של יהודה ביאדגה האתיופי נפגע הנפש שנורה למוות משרד המשפטים – יעוץ וחקיקה יחד עם הסנגוריה הציבורית/משטרת ישראל/פנים/רווחה/בריאות קיימו ישיבה בנושא לקידום צוותי משבר שיסייעו בצמצום האשפוזים/ימנעו פרוצדורה יקרה ולא אנושית של המשטרה/פרקליטות וכו' . הארגונים הרלוונטים בהם לשמ"ה הוזמנו לישיבה באותו יום ולא יכולנו להגיע אבל נמשיך לעקוב ולקחת חלק בקידום נושא חשוב זה.

סיכום ועדת מדיניות – 13.1.19

משתתפים: דייויד הריס, דוד רוט, אבי אורן, אהוד שחטר, ליאנה זכאי, ענבל בראון , תמי מצלאוי, עדי תלם

נושא הישיבה התמקד בחוק האשפוז הכפוי ודנו ספציפית בשינויים שלדעתינו (עמותת לשמ"ה) יש להחיל על החוק. מצ"ב החוק ואינפורמציה רלוונטית נוספת שענבל שלחה מטה.

מכיוון שמדובר בנושא מורכב שיש ללמוד אותו לפני שמגבשים דעה ענבל התנדבה לעשות סדרת הרצאות מצולמות בנושא במרכז פעילים ת"א ברבעון הקרוב (בתאום עם אוהד). כמו כן נערוך קורס סינגור לפעילים (לחברי ועדת מדיניות ומתנדבים נוספים שירצו להצטרף). אני אקדם את הקורס אשר יערך בבת ים בסוף מרץ (עד סוף ינואר אפרסם תאריך).

מה שהסכמנו עליו עד כה:

  1. לקרוא לחוק "חוק אשפוז כפוי" ולא בשם המקומם "חוק טיפול לחולי נפש" ולדאוג לשינוי טרמינולוגי יחד עם שינוי החוק.
  2. עושים קרמינליזציה לאנשים עם תיוג פסיכיאטרי – כל דחיפה היא אלימות, כל פליטת פה – איום. מספיק שאתה עלול להיות מסוכן על מנת לכלוא אותך שלא כמו עבריינים מורשעים שהשתחררו וגם עלולים להיות מסוכנים אך לא כולאים אותם בגין מסוכנות עתידית.
  3. גרירה של אדם לאשפוז כפוי בידי שני גברתנים גורמת לנסערות אצל האדם שעלולה להתפרש כמחלת נפש. יש לתת לאדם זמן להירגע לפחות שעתים לפני בדיקה  ורצוי שנשים יאשפזו נשים  – בקיצור צריך לרכך את הפרקטיקה של הבאה לאשפוז.
  4. אי אפשר לוותר בכלל על כפיה כי אכן יש מקרים שאדם מסכן את עצמו או אחרים
  5. יש לקדם חלופות קהילתיות – לפתח כמה שיותר אלטרנטיבות בקהילה כדי שאחוז הכפייה יירד (היום עומד על מעל 30% מהאשפוזים).
  6. מודל משפטי או רפואי של ועדה פסיכיאטרית? לא הגענו להחלטה מה עדיף – האם עו"ד ושני פסיכיאטרים או שופט מומחה? בכל אופן ענבל הציעה לחייב יו"ר ועדה לנמק ולהסביר החלטה, לצרף נציג זכויות אדם, למסד פיקוח על ועדה פסיכיאטרית ולהעביר את הועדות הכשרות – במיוחד את העו"ד או השופט שיעמוד בראשה.
  7. בדיקה לא דחופה (סע 7 בחוק) – יש לבטל את הבדיקה הכפויה במקרה זה השוללת חירותו של אדם. "עלול" להיות מסוכן וכל שאר העילות לבדיקה כפויה במקרה לא דחוף לא מצדיקה את הטראומה שבגרירת אדם לבדיקה שברוב המוחלט מסתיימת באשפוז. כל חברי ועדת מדיניות (גם אלה שלא הצליחו להגיע לישיבה אתמול) מוזמנים לקרוא את הסעיף הזה בחוק ולהביע את דעתם (לפי עמדת המשפחות יש להשאיר סעיף זה על כנו וזה נושא מורכב שיש לחשוב עליו)

סיכום ישיבת ועדת מדיניות – 2.12.18

משתתפים – דייויד הריס, אבי אורן, ענבל בר און, יעקב טייכמאן, הדס נתן, עדי תלם, תמי מצלאוי. הישיבה נערכה ב-2.12 בפתח תקוה

מכותבים כל חברי ועדת מדיניות אשר מפאת מחלה או עניינים שונים לא יכלו להגיע אבל מוזמנים להגיב במייל.

פתחנו את הישיבה בעדכון:

ביטול תע"ש 1.9 ברווחה – קרי ביטול הדרת מתמודדים משירותי רווחה

תמי מצלאוי : הקואליציה בהשתתפות לשמ"ה שלחה למנכ"ל משרד הרווחה מכתב שמברך על הביטול (שנעשה בעקבות ישיבת הקואליציה עם המנכ"ל בתחילת אוגוסט ולאחר פניות שלנו ושל האגודה לזכויות האזרח) ומבקש להשתתף בניסוח התקנה החדשה ומבקש לוח זמנים לתקנה החדשה.

אבי אורן (רכז מדיניות) ודייויד הריס (יו"ר לשמ"ה) סקרו את הוועדות והמועצות השונות ונבחרו נציגים מועדת מדיניות לייצג בפורומים השונים:

מועצה לאומית לבריאות הנפש – הוקמה באמצע שנות ה-90 – מרכזת את כל הגופים הקשורים לבריאות הנפש – מטפלת ברפורמה/קופות חולים/בתי חולים/משרד הבריאות וכו'  מייעצת  למנכ"ל – קיימים בו כ-50 איש – אבי אורן לשמה, ריבי צוק עצמה, עידית/שרון מבזכות. זאב קפלן נכנס כיו"ר ל-5 שנים. תמי מצלאוי מחליפה את אבי אורן בייצוג במועצה וגם תרכז את נושא המדיניות.

ועדה לנושא חוק אשפוז כפוי – דניאל רז, שרון פרימור, אבי אורן, עצמה, פסיכיאטרים – עו"ד ענבל בר און (שמכירה את הנושא היטב ואף הרצתה עליו לא פעם כולל בלשמ"ה) מחליפה את אבי אורן ותייצג מטעם לשמ"ה בוועדה מייעצת.

מועצה לשיקום נכי נפש בקהילה – מייעצת למנכ"ל בנושאי שיקום בריאות נפש  – נפגשים פעם בחודש-חודש וחצי בתל אביב – כ-35 אנשים – עדי תלם (חברת ועד מנהל לשמ"ה) מחליפה את דייויד הריס ותייצג מטעם עמותת לשמ"ה.

כנס בריאות הנפש בים המלח בחודש פברואר – יוזמה של המנכ"ל – כרגע לא בטוח שיערך…..תמי מצלאוי לבדוק – במידה שכן דייויד הריס ייצג את לשמ"ה.

שדולה בכנסת שהוקמה על ידי ח" כ פנינה תמנו שטה חכ יהודה גליק וחכ רוברט טבייב – אפרת רייטר ותמי מצלאוי ייצגו /יישלחו נציגים רלוונטיים על פי הנושא. אפרת – נא לאשר

נציבות לשיוויון אנשים עם מוגבליות פעם בחודש וחצי בימי חמישי בירושלים – הדס נתן תתמודד מטעם לשמ"ה. מחפשים מתמודד נוסף שיצטרף מטעם לשמ"ה (מי שמעוניין שידבר עם תמי)

צריך שבכל פורום שמדברים על מתמודדים רשויות השלטון צריכות לשתף אנשים עם מוגבלות בפרופורציה הולמת. צריך מאגר של מתמודדים שיכולים לבוא ולייצג ולדבר בפני ועדות. וצריכים להיות רלוונטיים לנושא – אשפוז כפוי/שיקום וכו' . צריכים להיות מחוייבים לקרוא חומר, לגלות עניין ולהיות בעל רצון ומוטיבציה.

יש לציין שמי שנבחר לייצג – מייצגים את עמותת לשמ"ה לא את כל המתמודדים.

רעיונות נוספים שעלו:

קורס להכשרת מתמודדים להיות סוכני שינוי בנושא חוק אשפוז כפוי – בהובלת ענבל בראון – תמי מוסיפה נושא דוברות – לצרף פעילים לנושא שיתנו עדויות וידברו בתקשורת (תמי לבדוק היתכנות מול רכזי פעילים אפרת ואוהד)

הנגשת הפניות מול קופות החולים בתחום של שיפור הרפורמה – לבנות מערך של מענה לפניות – לצרף פעילים לתחום בהנחיית אבי אורן (תמי לבדוק היתכנות מול רכזי פעילים)

ייצוג של מתמודדים באקדמיה – אין שיח ביקורתי אקדמי – יעקב העלה – תמי לדון מול פעילים (חברי ועדת מדיניות יכולים להתייחס במייל)

סדנאות כתיבה – להביא נרטיב לתהודה ציבורית – יעקב העלה – להיות נוכח בשדה הכתיבה – טור במקום הכי חם בגיהנום וכד' . תמי לבדוק עם אוהד טור של יעקב באתר לשמ"ה.

תזכורת באיזה נושאים ועדת מדיניות לשמ"ה תטפל בשנה הקרובה (מתוך התיק הארגוני שלנו):

הנושאים לקידום בשנה הקרובה (2019)

אנו נפעל לקידום נושא מיצוי זכויות ושיפור הרפורמה ושינוי חוק טיפול בחולי נפש. נמשיך לייצג נכי נפש בכל הקשור להוצאת ילדים מהבית ומאבק על קצבאות הנכות כמו גם נושא ביטוחים למתמודדים. כמו כן נמשיך לייצג  בוועדות השונות ובדיונים בכנסת.

הנושאים שעל הפרק לשנת 2018-19 שבהם נדרשים חברי ועדת מדיניות לתת עליהם את הדעת ולייצג בפורומים שונים:

מאבק קצבאות הנכות – ייצוג נכי הנפש בכנסת ושיתופי פעולה עם ארגוני נכים אחרים במטרה להביא את גובה הקצבה לגובה שכר מינימום.

ביטוחים למתמודדים – לעתור לערכאות משפטיות ולמצוא פיתרון למתן ביטוח חיים/סיעודי/חו"ל עבור מתמודדים או לחילופין למצוא פתרונות לקבלת משכנתא ללא צורך בביטוח חיים.

הוצאת ילדים מהבית – ייצוג נכי הנפש בפורומים המקדמים זכויות בעלי מוגבלויות לגדל את ילדיהם.

חוק טיפול בחולי נפש – מאבק בנושא זכויות המתמודדים אל מול מנגנון האשפוז הכפוי.

שיפור הרפורמה בבריאות הנפש – מעקב אחרי שירותי בריאות הנפש בקופות החולים והנגשתם לציבור המתמודדים תוך עמידה על זכויותינו במסגרת חוק בריאות ממלכתי.

ועדת מדיניות פתוחה – עמותת לשמ"ה – התכנסות בתל אביב 3.5.18

משתתפים: חברי ועדה קבועים – אוהד כהן, הדס מזרחי, עו"ד אהוד שחטר (חבר ועדת ביקורת), דיויד הריס (יו"ר העמותה), תמי מצלאוי (מנכ"לית לשמ"ה), אבי אורן – (רכז מדיניות, יו"ר ועדת מדיניות), הילה עימנואל

אורחים: עידית ולנר, (חברת ועד) עדי תלם , גיא שמש, ליאנה זכאי, הדס נתן,  סרחיו פרידמן

רשמו – אוהד כהן ותמי מצלאוי

הישיבה החלה בסיכום הישגי העמותה בשנים האחרונות וסקירת הנושאים שעל הפרק מפי רכז המדיניות מר אבי אורן.

ההישג הכי גדול – העמותה הפכה את עצמה לגורם רלוונטי בתהליך קבלת ההחלטות בבריאות הנפש, בהתאם לחזון העמותה

חברים בוועדה לביטול הקשירות, העמותה בשיתוף קואליציה הביאה את הרפורמה בבריאות הנפש, חברי העמותה חברים בשתי המועצות – שיקום ובריאות הנפש, חברים בוועדה המארגנת של חוק טיפול בחולי נפש – אשפוז בכפייה, לקחנו חלק במאבק על קצבאות הנכות – המאבק נמשך בגלל בחירת הממשלה לחזור מההסכם הפשרה שנקבע. נושאים נוספים שהעמותה מטפלת – העלאת הסיוע בשכר הדירה, קיצור תורים לקבלת סיוע נפשי, הנגשת שירותי הרווחה למתמודדים ועוד.

שלושה דברים מרכזים שעל הפרק – חוק טיפול בחולי נפש – הסדרת אשפוז בכפייה, קביעת נציגים במועצות, המשך שיפור הרפורמה ומיצוי זכויות.

כיום ברפורמה – תורי המתנה – פסיכיאטר כשבועיים, תורים לטיפולים פסיכותרפיים כמה חודשים עד שנה, קופות החולים לא גייסו מספיק כוח אדם, יש לפנות למפקחת על חוק בריאות ממלכתי כל פעם שיש הפרה של החוק. כרגע יש רק 60 פניות בשנה – ציבור המתמודדים לא מודע לזכויות שלו.

יש לפעול לשיפור ההסכם החדש ולהתחיל לפעול ליותר מיצוי הזכויות ולעשות עלי ידי צוות מתנדבים או עובדים שיגשרו בין המתמודדים לממסד (להמשך דיון בוועד מנהל של עמותת לשמ"ה).

הרפורמה יצרה חלופות אשפוז – הן פרטיות והן כאלו הממומנות על ידי קופות החולים אך בקצב איטי מדי.

יש להיפגש עם ראשי הקופות, לפרסם גילוי דעת בעיתונות לגבי זמני המתנה בכל קופה, לבטל מסלול עצמאי של תשלום לפסיכותרפיסטים, להוות כתובת לאנשים הממתינים יותר מ-3 חודשים לטיפול – לפנות עבורם לנציג קבילות. קהל היעד מקבלי קצבת נכות – לאו דווקא מקבלי סל שיקום. לוודא שקופות החולים מעסיקות יותר אנשי מקצוע לפי סטנדרט מקובל ושהכסף בבריאות הנפש ילך יותר לשיקום מאשר לבתי חולים (ייכנס לתכנית העבודה של העמותה לפי החלטת הוועד המנהל המחודש שיתגבש באוגוסט השנה).

הוצאת ילדים מחזקת הוריהם המתמודדים – הילה עימנואל ואוהד כהן:

יש להקים מערך תמיכה לאבות ואמהות מאושפזים עבור הילדים. כיום אנו מודרים ממערכת הרווחה בגלל היותינו מתמודדים ולא מקבלים טיפול שכה זקוקים לו. מתמודדים גם נמנעים מלפנות לרווחה כי חוששים שיקחו להם את הילדים.

פנינו לשר הרווחה יחד עם האגודה לזכויות האזרח וגורמים נוספים על מנת לשנות מצב זה שפוגע בזכויות האזרח של מתמודדים ואינו חוקי. הילה עימנואל תמשיך לייצג את לשמ"ה בפורום שהוקם על ידי הנציבות ומול מבקר המדינה לטיפול בנושא. אוהד מוביל פעילים בתל אביב לכתוב נייר עמדה בנושא במהלך הקיץ.

נושא ביטוחים למתמודדים – דייויד הריס:

שופטת במחוזי לא קיבלה תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח שלא נותנות ביטוח חיים/סיעודי/חו"ל עבור מתמודדים.

משימה לעמותת לשמ"ה (באחריות העמותה/תמי מצלאוי): להוציא קול קורא למתמודדים ולבקש מקרים של אנשים שלא קיבלו ביטוח חיים עבור משכנתא וכו בשל היותם מתמודדים או נתקלו בקשיים לקבל ביטוח סיעודי/ביטוח נסיעות וכו' ולהביא לידיעת נציבות לשיוויון אנשים עם מוגבלות להמשך טיפול במקביל לחבור לח"כ שיטפל בעניין ולעתור לבג"ץ אם צריך.

נושא נוסף שהועלה לדיון – הפרדת מערכת השיקום מהמערכת הרפואית של בריאות הנפש. ועדת מדיניות מבקשת עוד פרטים וזמן ללמוד את הנושא לפני שמגבשים עמדה.

נציגות במועצות:

המועצה לשיקום והמועצה לבריאות הנפש, הנציגות שם היא מבחינתנו הפנים של העמותה, להביא את העמדות שנקבעות בוועדות המדיניות, בהתנדבות. צריך להשקיע, יש גם תת ועדות שאנחנו לוקחים בהם חלק. מי שמעוניין לקחת חלק אנחנו מאוד נשמח – נא לפנות לתמי מצלאוי או אבי אורן. אבי מפנה את המקום שלו במועצה לבריאות הנפש (שבה נציגים מכל בתי החולים והיא מייעצת לשר), צריך נציג חדש, מי שרואה את עצמו כמתאים יציג מועמדות.

מועצה לשיקום – נציגים – דייויד הריס ותמי מצלאוי

פרוייקטים נוספים שלו – הדס נתן הציעה הקמת בית מרגוע לנשים אחרי לידה אשר חוות דיכאון/מצוקה נפשית כחלופה לאשפוז. עמותת לשמ"ה תבחן כתיבה של פרוייקט כזה כחלק ממרכז החלמה שיושתת על תמיכת עמיתים שאנו בעיצמו של כתיבת דף פרוייקט עבורו.